חד פעמי

זו היתה אהבה ענקית,מטורפת,מלאה בריגושים ורגשות אבל עם גם לא מעט קשיים.
אהבה כנגד כל הסיכויים.
אולי כי הם אהבו באופן שונה,אולי כי הוא פחד מעוצמת האהבה שלה ואיך שהיא גרמה לו להרגיש ולהסחף הוא החליט לוותר ולא להלחם עליה,עליו,עליהם.
יום אחד הוא נא/עלם בלי הסברים ובלי התנצלות.
התגובה הראשונה שלה היתה הלם ואחריה הגיעה ההכחשה,ההדחקה ותחושה כוזבת של הכול כרגיל ו"קטן עלי",היא לכאורה המשיכה בחייה עבודה,משפחה,חברים.

אבל הכעס והאכזבה לא איחרו לבוא על כך שנעלם,הפר הבטחה, נטש...
היא רצתה סגירת מעגל סיבה וגם פגישה אחרונה,אחרי הכול זה המעט שמגיע לה כך הרגישה.
הוא התחמק,היא התעקשה ולבסוף הם נפגשו והוא הסביר,תירץ,התנצל והזכיר לה למה היא כ"כ אוהבת אותו.
היא חשבה שקיבלה את מבוקשה וזהו היא סוגרת את הפרק שלו בחייה וממשיכה הלאה.

ואכן כך היה,למשך תקופה מסויימת היא סלחה לו ,קיבלה את ההחלטה שלו והרגישה שהחיים באמת חזרו למסלולם.
אבל אז קרה הדבר המדהים,יום אחד קמה כבכול יום והרגישה אותו,קם איתה,הולך איתה לעבודה...היא עברה את שיגרת היום והוא איתה כל שניה,כל דקה,כל שעה.
היא יחסה את התחושה לגעגועים והתרפקות חולפה על העבר ,אבל זה קרה ביום שאחרי וזה שאחריו.
הוא היה שם איתה בליבה,,בנשמתה מדבר איתה,צוחק איתה כשטוב לב,מנחם שעצוב ורע,מלווה אותה והיא חולקת איתו הכול כאילו היה מולה.
בתחילה ניסתה להלחם,לגרש את ה"דבר" שהתחולל בה.
זה לקח זמן אבל בסוף היא הבינה,הוא באמת מדבר איתה,הוא חושב עליה והיא מרגישה את זה,זה גרם לה לחייך.
הוא משדר אליה את אהבתו,למרות שהם לא באמת מדברים או נפגשים.היא ידעה שעדין אהב אותה.
היא החליטה להשלים עם המצב,הוא איתה,שלה.
אהבה היא יותר ממצב גשמי.