חד פעמי

קוראת לנסיך סיפור לפני השינה,סיפור של ילדים,תמים כזה.
נו טוב לא ממש סיפור,יותר נכון סוג של ספק הכרת תודה על חוויות היום , ספק תפילה לפני השינה,תפילילה.
ויש בתפילה הזאת גם חיבור לילדים בנשמתם,ילדים גדולים
,ילדים של החיים...

"התפילילה


תודה לשמש לירח,לכוכבים ולרוחות,
תודה לים,לאדמה,לאנשים ולחיות,
תודה לעולם על הצלילים והצבעים,
על הריחות,על התחושות,הקולות,הטעמים.

הרבה דברים מענינים קרו לך היום,
לכל דבר ישנה סיבה,לכל דבר מקום.
תודה על הדברים הנעימים והטובים
נשמור אותם בלב ונזכר כשעצובים.
תודה על טעויות,תודה גם על קשיים
שמגלים לנו כוחות שמסתתרים עמוק בפנים.

עכשיו זה הזמן,בעיינים עצומות
לנשם נשימות עמוקות ושלמות.
לנשף להוציא את הכעס,הקשי,
לשאף אהבה,להרגיש את היופי.

לילה טוב לגוף שזקוק למנוחה,
כל היום הוא שיחק וצחק ובכה.
לילה טוב גם ללב,שנרגע לו עכשיו,
כל היום הוא התרגש וכעס ואהב.

אז נניח לפחדים ונניח לדמיון,
נתן למחשבות לנמנם להם לישון.
וכשהגוף והלב ממש מוכנים
פשוט נרדמים וישנים נים נים נים...."

(תפילילה / מאיה חנוך ומיכל כהן-חי)


שיהיה לכולנו לילה נפלא