לאלף נמרה

רובינו בחיים הרגילים עטופים בעטיפה אטומה המסתכל מהצד א ינחש מה מסתתר מתחת לעטיפה . אף אחד גם לא הקרובים לנו לא יכול לנחש את האהבה שלנו לבדסמ יש כאלו עם עטיפה של שולטים ויש כאלו עם עטיפה מכובדת ושמרנית. רק במקום שבו אנחנו מרגישים חופשיים להיחשף העטיפה יורדת.  בשונה מעטיפה של ממתק עטיפה שלנו לא מעידה כלל על המוצר. כמובן שתמיד יש יוצאים מהכלל. אבל בעיני הרבה יותר כיף לקלף את העטיפה ולחשוף את ההפתעה. 

הכלוב פה דומה למסעדה. והבלוגים לתפריט. למי שנכנסת לראשונה חלקם מלחיצים. אשווה את הסיטואציה למסעדה. את נכנסת מקבלת תפריט. חלק מהמנות את אוהבת חלק לא מכירה ולחלק את לא מתחברת. את לא תפסלי את המסעדה בגלל המנות שאת לא מתחברת אליהן.  את תבחרי במנות שאת אוהבת ואולי גם תנסי את המנות שאת לא מכירה. 

היתה לי שיחה עם חברה מכאן. היא אמרה לי שהכלוב זה כמו חנות ממתקים. אפשר להבין שרוצים לטעום. לכולם/ן יש סקרנות ורצון לטעום מהכל. חשבתי על זה קצת והאמת גם כילד אם היו מכניסים אותי לחנות ממתקים מאוד אהבתי להסתכל אבל תמיד העדפתי את ה"טעמי"שלי. עד היום זה הממתק המועדף עלי. ידעתי שאני לא אוכל להכיל את הכל. מעדיף להינות ממתק אחד טוב ואיכותי.