דמיון מרוכז

 ערב שבת מגיח במהירות האור, ושוב חלף לו השבוע באופן די מפתיע עם פחות עיקצוצים במחשבה.

מתבונן לי  בשמש ששוקעת לה לאיטה לים שנשקף באופק הקרוב ומה שמרגיש לי בתוכו  בפנים זה ״לצוד את השקט״ להתנתק מאירועי היום יום,סוג של נקיון פנימי בלתי מוסבר.מסתבר שלתחושת הציייד יש גוונים רבים שקט הוא אחד מהם.

הפנמת השבת