שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

דמיון מרוכז

לפני 5 שנים. 7 בפברואר 2019 בשעה 18:34

ללכת במסדרון ארוך ואפל כשבסופו ישנן שלוש דלתות, בשתיים מהן אפשר לחזור על עקבותינו ובאחת אין דרך חזרה. כל דלת משתוקקת שיפתחו אותה, מציעה עולם ומלואו, יחסים מכל טוב, חיבורים אין סופיים, שבילים זוהרים מלאי חוויות עמוסות מכל טוב. אבל מה מצפה בסוף הדרך? האם נשוב על עקבותינו ונחזור אל הקיים, הידוע, המקל על החסרונות ונותן לנו בטחון או שנבחר בדלת שאינה מסתובבת ונמשיך בדרך החדשה שהמזל מזמן לנו.

יעוד או מזל ?

 

דף חדש​(אחרת){לב פועם} - כבר החלטת למרבה הצער או לטובה. תלוי על מה מדובר.
אך ברגע שמתלבט לגבי דרך חדשה, שם אתה רוצה להיות.
פשוט פוחד שלא יצליח, אך עם לא תנסה זה ישב לך בראש ויטריד גם בגיל 80+ טרום מוות.
בתחושת פספוס המעצבנת שלא ניסית. ויודע שצודקת.
להגיד שטוב? לא יודעת. אך אין בידיוק אלטרנטיבה. עם תשאר במקום קיים במצב נוכחי, זה יהרסו מעצמו עכב כך שתת מודעי אתה מזמן לא שם, פשוט לא מודע לכך עדיין כיוון וצריך להשלים עם מצב קיים בכדי שתת מודע יהיה במודע.
לפני 5 שנים
אוצרת הרגשות​(נשלטת) - מאמינה שאנחנו מזמנים את היעוד , דרך חדשה נותנת לנו צמיחה-מעוף ולהט....
לפני 5 שנים
דף חדש​(אחרת){לב פועם} - מה בחרת בסוף?
לפני 5 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י