וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ

הם נעים בחדר כמו רקדנים - הוא מוביל, היא עוקבת. מבטיהם נפגשים, שיחה שקטה של הבנה ללא מילים. האוויר רווי במתח של ציפייה.

כל תנועה מחושבת, כל מחווה טעונה במשמעות. הוא מרים גבה, והיא מרכינה ראש בהסכמה שקטה. משחק האמון ביניהם מתוזמר בקפידה כמו סימפוניה עדינה.

חבל משי שחור מונח על השולחן, רומז על אפשרויות. הוא נוגע בו בעדינות, אצבעותיו מלטפות את הסיבים הרכים. עיניה עוקבות אחר כל תנועה שלו, ממתינות להוראה הבאה.

בחדר הזה, הם חופשיים להיות מי שהם באמת. כאן, האמון הוא המטבע החזק ביותר, והכוח נמדד ביכולת לתת ולקבל בביטחון מלא.

הלילה רק מתחיל, והם יודעים - ***** *** **** ** ***.