הגיגים סיפורים ושאר ירקות

השמש מציצה  הבוקר

תחושה טובה אחרי האפרוריות של אתמול

אני מחייך, ומתארגן לעוד יום עבודה עמוס

תחושה טובה בסך הכל, שכל האפשרויות פתוחות, שהכל אפשרי ושהפתעות נעימות מצפות לי בהמשך....

אבל אז אני נזכר במה שסבתא שלי תמיד אמרה לי

"שמש של חורף היא כמו אמא חורגת, נמצאת רחוק ולא מחממת"

האומנם?

מה נסגר איתכן בנות.

את פותחת שיחה ב:

" אני מחפשת דוקטור שירחיב לי את הוגינה"

שאני שואל אם יש עוד דברים שאת אוהבת להרחיב?

את עונה "הכל".

ואז את נעלבת וכועסת שאני שואל אותך:

מה את אוהבת בסשן? את הכאב?, החוסר אונים? או ההתחברות המוחלטת?

בנות כאלה

אתן לא שוות את הזמן שלי.....