מעבר לרוביקון

בין השמשות, גוף אל  נצמד,
נשימות נמהלות, בעור נוגע רוך.
בעיניים עצומות, נפתחים שערי חלומות,
שפתייך את שפתי חוקרות, מילות זימה נאמרות.

ידיים חוקרות, לוחשות את השפה של הלב,
שובלים עדינים של כאב מתערבבים בעונג.
בין הצללים, מחכים אזיקים והפתעות,
תנועות קטנות, שמרטיטות כל נים.

בלילה החשוך, בין צללים מסתתרים,
נפש וגוף מתחברים - בוערים.