נעלמתי לכם לשבוע וקצת.....כי הוא הגיע
אמנם הוא לא אמר ״סתמי הגעתי״ אבל סתמתי כי הוא הגיע.
הוא הגיע במלוא עוצמתו ורכותו....עובר עם הטרקטור שלו וחורש את כולי שבילים שבילים בלי להשאיר גבעה קטנה...עד שהכל יתיישר.
טולטלתי.....התרגשתי...בכיתי....צחקתי....התחרמנתי...התגעגעתי....התעצבנתי....כעסתי...הושפלתי...התביישתי....התחזקתי...הוחלשתי....נחשפתי...חשפתי...התחצפתי...נענשתי....ובעיקר נקשרתי(לא פיזית עדיין)
והשוס ? אפילו לא ראיתי תמונה שלו....
*** עד כאן פוסט פרטי שכתבתי רק לו ולא פרסמתי***
וזה נגמר אתמול למרות העוצמות הפסיכיות ....כי אני התעקשתי לראות אותו לפני הסשן והוא התעקש על ההיפך.....רצה התמסרות טוטאלית.....ללכת אל הקצה.
אבל אני לא תלמה ולואיז....מהקצה אפשר ליפול....למרות שהנוף מהמם.
אז הנה...גיליתי עוד גבול שלא מוכנה לחצות, אין סשן בלי פגישה מקדימה או אימות במצלמה.
יותר שומרת עלי מרוצה להיות נשלטת.
נקודה.