לפני 8 שנים. יום שבת, 13 באוקטובר 2018 בשעה 16:11
לפעמים....
כשהעולם נראה שם למעלה...
ואין כוח לעלות בסולם....
מושיטה בתוכי יד דמיונית
לדמות ספציפית בעברי
שכשאני שם למטה
נדמית זורחת וקורנת
וראה זה פלא....
אני מקבלת יד דמיונית חזרה
ובשמחה אוחזת בה....
או אז....
אני מגלה לתדהמתי
שהיד הזו די רקובה ברקמות שלה
ובכלל לא נראית כמו שזכרתי
והמגע שלה לא רך וחמים
אלא מחוספס וקריר
ומבינה....
שאל הרגע של חיבור הידים הקדום.....
לעולם לא אחזור...
מנשקת את היד ברוך...אומרת לה ״תודה״
מסתובבת בתוכי...ומתחילה לטפס לאט בסולם....הרב שלבי....
שעשוי ממתכת קרה...שלא נעימה תחת רגלי היחפות
אבל מרימה ראש
ורואה קרן אור רחוקה למעלה...
ואני מחייכת אלי פנימה....ומטפסת עוד שלב.
isu💋אופטימיות קוסמית
נ.ב. לא סתם אשת לוט הפכה לנציב מלח...תמיד מפתה להביט לאחור אל המוכר....אבל המחיר...או....המחיר:)