מודה, אוהבת אותו - את הלילה....אוהבת את השקט שבו....
אוהבת להיות בו בשניים....אבל גם בבודדת....(להבדיל מבודדה)
מוזיקה נעימה...חזקה מספיק כדי להיות נוכחת....אבל לא משתלטת
אור הירח מציץ אלי מבחוץ....ואתה מציץ עלי מבפנים....
מבושמת דו משמעית ומחוייכת.....משוחררת מעכבות/מעקבות היום.....
ופוף....השעות נעלמות להן כה מהר......כאילו רק לפני דקה הגעתי.....
שונאת לשמוע את המשפט שמחזיר למציאות וסוגר את האירוע....."שנלך לישון"??
מרגישה קצת כמו ילדה קטנה ששולחים אותה למיטה כי הגיעה שעת השינה שלה....אבל היא עדיין רוצה לשחק בבובות שלה....
יודעת שאין באמת ברירה....פה בארץ המציאות, אוטוטו גרמי השמים מתחלפים במשמרת.....ומטלות הבוקר בפתח....
מתנחמת שעוד לא הרבה....יגיע עוד לילה.....ועוד אחד אחריו....:)
נזכרת בחיוך במשהו שפעם מישהו דרום אפריקאי שאהבתי נורא היה אומר:
Time funs by when you are having flyes
ורשות הדיבור לערן צור שראיתי אותו בליל ירח מלא אחד בירושלים שהייתה קפואה בחוץ ....אבל בפנים היה חםםםם
