בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

מסיפורה של isu

מדובר בחוויות שלי , הגיגים שלי, הומור שלי, כאב שלי

לא יותר ולא פחות.

ולא....לא מדובר ביומני היקר....לעיתים הטריגר הוא שיר, סרט, חוויה של אדם אחר.

ואכן...הכתיבה משחררת מהכלוב:)
לפני 8 שנים. יום שלישי, 20 בנובמבר 2018 בשעה 6:47

הבן שלי בן 13 חולה עם וירוס בבטן..

גברים חולים אתם יודעים...דרמה גדולה.

אני אם יחידנית כך שאין אבא בתמונה.

פתאם הוא בא אלי כולו כואב ובוכה ואומר לי אני לא יכול עם המחשבות האלה..

סחטתי בכוח ממנו מילים...ואז אמר ״אני פוחד לאבד אותך״ אמרתי לו

למה תאבד ? אמא צעירה....ובריאה.

אמר ״אבל יום אחד זה יקרה ואשאר לבד בעולם״ 

מיותר לציין שהלב שלי היה מרוסק על המיטה וניסיתי להרגיע אותו שכבר תהיה לו בת זוג ואולי משפחה...זה לא עזר.

ואז שאלתי אותו: ״אם לאמא יהיה בן זוג שיהיו לו ילדים זה יעזור?״ אמר כן...

הבטחתי לו שאעשה הכל כדי שזה יקרה.

ואלה לא היו מילים סתם....זו היתה משימה חדשה ממוקדת שפתחתי בראש...

זה מה שקוראים wake up call

ולא...זה לא אומר שפתאם אתפשר על משהו לא מתאים...

אבל זה אומר....מיקוד טיפה שונה במה מחפשת.

Isu💋דמעות לפעמים מנקות את העדשה גם מבפנים....

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י