פותחת חלון כי המפתח לדלת אצלך

"תפסת מרובה לא תפסת". 

אתה מתקשה לתקשר איתי, מתקשה לייצר איתי את המגע הראשוני.

אתה רוצה. אני רואה שאתה רוצה.

גם אני רוצה, מאוד רוצה.

רק דבר מפחיד אותי.

שתשיג אותי ואני אשיג אותך ומתחת לשקט שלך, מתחת לביישנות לא יהיה כלום.

אצלי יש תיבה מלאה בשרצים, סטיות, דברים שעשיתי, חוויות שעברתי שאיש לא יכול לדעת עליהן.

מה אם אצלך לא יהיה כלום?

לא כוח שקט. לא אישיות כוחנית. לא שלדים, לא סטיות. רק נורמה אחת גדולה ומשעממת.

אני מדמיינת אותך עושה לי דברים שאני לא בטוחה שבכלל יש בך רצון לעשות.

אז מה אתה מסתיר שם בתוך תוכך? אם בכלל? 

חודשיים וחצי חופש הולכים להגמר שבוע הבא.

הייתי בכיף ממשיכה ככה עוד חודש😏.

שישי ערב רגוע מול נטפליקס, עם עוף נצלה בתנור.

בבוקר אימון מטורף שגורם לכל השרירים לצעוק הצילו.

ובין לבין שנץ מפנק😋.

מה שכן חסר לי חיבוק וסקס...אבל למי יש כוח לחפש.

לא תכננתי להתקל בו, קיוויתי.

לא הייתי צריכה להביט בו, ידעתי שזה הוא.

ועכשיו הגוף לא שקט, רוצה למצוא אותו.

הנפש סוערת רוצה להתחבר לשלו.

כבר הרבה זמן לא נתקלתי בו בשבילים, כבר חשבתי שנעלם.

אבל הוא שם והנוכחות שלו שלמה, בטוחה ומחרפנת לי את הלב. 

כל יום קמה עם חיוך. כל יום עושה את הטוב ביותר שלי. כל יום מרגישה שאני עולם ומלואו עבורי.

היום מרגישה כמו סמרטוט בודד ומקומט בפינה של ארון כלי ניקוי.

קצת בודד לי היום, 

אז אני מחכה למחר.

מישהו כנה יהיה התחלה טובה.

יום מפוצץ בפרסומות, מבצעים, ספרי רומן בחצי מחיר, קופון תן ביס, גרופונים לצימרים מפנקים...ומבחינתי זה לא שונה מבלאק פריידי.

בלי אהבה אבל עם חיוך ושמחה בלב ועם משלוחים בדרך וחיוב בכרטיס האשראי.