שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

טייץ כוכבים

הטייץ הכי יפה
לפני שנה. ראשון, 8 ביולי 2018, בשעה 03:35

כן הביטחון העצמי והדימוי .  מרוב שאני נורא מודעת למוקש , היקום שולח לי אינספור התמודדויות שקשורות לדבר הנ”ל. אני חוטפת הרבה התמודדויות . קשה לי ? כן . קצת כאבי גדילה .  משבר מסוים . משבר כי הוא שובר לי את הנקודת מבט הקודמת . הוא משבר כי הוא שם לי מראה על ההתנהגות שלי . ומה שאני רואה במראה אני לא אוהבת . כי מה לעשות . מראה מטבעה נוטה להציג אמת . או שתביט מקרוב או שתסובב את הראש באיימה . המראה היום הראתה לי דרך סיטואציה מסוימת בחיי האישיים - עד כמה בטחוני והערך העצמי שלי עוד זקוקים לשיפור רב .  כמה בטחוני עוד צמא להכרה . צמא לי !!! הוא שם תמיד . זה כן . רק מחכה שאבחין בו כבר . ! אני לא מפחדת מכנות . מי שמפחד זה כי הוא לא רוצה להשתנות . הוא לא רוצה לראות את האמת ולהזדעזע . וכן אני מזועזעת . הסיטואציה הראתה לי בדיוק איפה בטחוני העצמי והערך שלי עומדים . וזה לא מלבב במיוחד . והכל בזכות זה שאני מוכנה להתכופף רחמנה ליצלן . מוכנה להכיר באמת שאינני מושלמת . שאני נושאת עליי פגמים . !ממה יש לי לפחד?  מזה שאני לא מושלמת ? למה אנשים מקדשים את ערך המושלמות יותר מידי ? שם תולים אנו את הביטחון ?. אני בוחרת להיות חזקה . ואני בוחרת בהשקפה נבונה על המצב .  משבר אישי זה דומה לשריר בגוף .  השריר בחדר כושר אחרי האימון מתפרק .לוקח לעצמו זמן של 24 שעות כדי להיבנות מחדש . ואז הוא יהיה טוב יותר .  חזק יותר .יעיל יותר  💪 כך זו אני ! וכך זו הנקודת מבט שאני בוחרת להביט בה. מעולם לא נמשכתי לדכאונות , שירי דיכאון , רחמים עצמיים . בנשמה שלי אני חיובית . וכן אפשר גם לנגב את הדמעות וגם לכתוב נאום שכזה .  זה לא סותר . 

לפני שנה. שישי, 6 ביולי 2018, בשעה 16:09

אתה מחזיק אותי יומיים ערה . הצחוק שלך עוד מהדהד כאן בלי שום ברירה ....😋😋 שבת שלוםםם 

לפני שנה. שישי, 6 ביולי 2018, בשעה 09:41

והשולט האמיתי הוא בעל הבית שיודע שהוא בעל הבית .  ויש בעל הבית שהוא לא יודע שהוא בעל הבית ...😸 

לפני שנה. שישי, 6 ביולי 2018, בשעה 03:40

נשכבתי על המיטה ב10 בלילה ומחשבותיי נדדו אנה ואנה וניסו לרקום תוכניות . חמישי היום הרי .  אחת כמוני נורא פועלת מאינטואיציות . וניסיתי להקשיב לעצמי האם באמת מתחשק לי לצאת היום ? יש לי בכלל את הוייב המגניב של יציאה מהבית ? או שאני פשוט רוצה לצאת כי כתבו באיזה מסמך נעלם ,שיום חמישי חייב לצאת ...ואז אני פשוט כמו רובוט על אוטומט  .! אוקיי ..      הקשבתי לתחושות והבנתי שוואלה .סבבה אגוזים  דווקא טוב לי  .אני מרגישה  די טוב בפוזה הזאת על המיטה , ביד הימנית כוס נס קפה עם סוכרזית וביד השניה הטלפון שלי .   תמונת מצב ואני נכנסת לאתר הכלוב.  -  700 נורות אדומות מאותתות לי על בשורות חדשות ומסתוריות . יאלה פתחתי . עוד אחת . עוד אחת . והנה הסיוט מתגשם . ...״מה שלומך״.  כותב איש שאת שמו לא אפרסם .  אני מגיבה - מעולה . ! הוא ממשיך -אז מה השם שלך ?״ . אני משיבה.  זה עדיין חי ופועם והוא כותב -״אז מה את מחפשת בעצם ?״.  פה ברחתי כל עוד נפשי בי . אוי הטרחנות . כמה לא נותן חשק להכיר . מספיק בגלל שאינני מחזיקה מנוי אז הכל עובד לי בדיליי,  אז בוא תעזור לפחות לקצר תהליכים .חחח על תוסיף לי חזייה למדורה . והנה - יש כאן הודעה נוספת שיכולה לשמש לך כדוגמא . בהודעה כותב לי בחור שאת שמו לא אפרסם ,פרטים יבשים עליו ,ואז השורות מתחת מוקדשות להשארת הדי.אנ.אי שלו .  הוא מפרט וכותב מגילה קטנה , אבל מגילה שנותנת הרבה אינפורמציה , טביעת אצבע של האדם .•••••••נהדר 👩‍⚖️זו הנוסחא 👩‍⚖️👩‍⚖️.     את הלילה סייימתי בשיחה מרתקת בת 3 שעות עם טיפוס שלא אפרסם את שמו . צללנו לנו בלונה פארק קטן משלנו . עם הרבה מתקנים...מגלשות ,פופקורן ומתנפחים . 🍭😛 אני עומדת להיות שפחה קטנה וזה עושה לי ברבורים בבטן . בקיצור ,חבל לכם על הפנאי .  אבל הברבור הכי לבן ? ? שאולי במועדון הייתי מקבלת הנאה . אבל פה בחדרי הקט והצנוע ? קיבלתי סיפוק ❤️

לפני שנה. חמישי, 5 ביולי 2018, בשעה 12:18

איזה דבר זה. כל פעולה פיזית שנעשה -השורש שלה הוא בכלל נקודה בנפש .  🌞אכלתי -כי יותר משאני רעבה , בא לי להרגיש עכשיו טוב , לחוש נחמה ,וגם לזמן מועט . הזדיינתי - אווו זה כבר מורכב . :רציתי להרגיש אישה , רציתי לחוש שאני שווה זיון , רציתי להרגיש איך גבר גומר ממני . רציתי להרגיש איך התאוות הבשרים הזאת מציתה בו אש . ולא רק . -  רוב הפעולות שאנחנו עושים הם כדי להימנע מהרגשה לא נעימה . להימנע מהפסד ולהרוויח תענוג .  זה ממש כמו כוס שהיא חצי מלאה . אנחנו תמיד עסוקים בלהגביר את מצב המים באותה הכוס דרך הנאות שנחפש להשיג.  או שנעשה פעולות כדי לשמור שמפלס המים לא ירד . תמיד זה המירוץ הזה אחרי התענוג למול ההפסד .... מרתק 

לפני שנה. חמישי, 5 ביולי 2018, בשעה 00:55

בשעה 12:00 שמתי דרך היוטיוב ״שירים מרגיעים לפני השינה״ . לחצתי פליי ועברתי לתנוחת עובר. אני מקשיבה...ומקשיבה ...ומקשיבה... מתבוננת ומקשיבה  לצלילים הטהורים שיוצאים מהמכשיר שלי . צלילים בעלי גוון ירוק טהור. ממש יכלתי לראות בעיניי רוחי את האנרגיה הירוקה הזאת . התחלתי לשחק משחק . כל צליל שבוקע אני משייכת לו צבע ... הרבה צהוב היה שם וגם ירוק .גם נגיעות ורוד  .... הקשבתי ושקעתי במשחקי ...ואז שקעתי לתוך המוזיקה טוטאלית . פה כבר יצאתי מהמודעות שלי ונרדמתי . 🐬 התעוררתי לפני 5 דקות כאשר מתוך שינה פתאום שמעתי שירים . התעשטתי והבנתי שזה היוטיוב צווח את הקולות . זה החיסרון . אין מי שיכבה את המוזיקה ...

לפני שנה. רביעי, 4 ביולי 2018, בשעה 23:10

ככה שני אנשים מורידים את הבגדים ומשחקים באיך זה לאהוב ...

לפני שנה. שלישי, 3 ביולי 2018, בשעה 23:33

צריכה את הידיים האלו . עבות . חזקות . אפשר עם ורידים . גדולות . יודעות מה הן עושות ! יודעות למה הן נוגעות במקום כלשהו  . יודעות לשם מה הן נוצרו . לא מטיילות חסרות מטרה ועמוד שדרה . יידים שיגרמו לי להרגיש שהם יודעות יותר טוב ממני . ידיים שיגעו לי במקומות שמעולם בעצמי לא הכרתי .    ואז... אני חשה באותם רגעים את הצימאון . עוררת לי את הצמא . מים חיים ! . עכשיו אדרוש עוד ועוד מהמים הללו . תזליף עליי מהם. שפוך אותם עליי . מלא אותי בהם . תבריש אותי , לכלכך  אותי בהם . תערבב אותי איתם . כן כן , אני כלי קיבול למים הללו !! הם לא נשפכים סתם !!! 

לפני שנה. שלישי, 3 ביולי 2018, בשעה 15:06

  כל הזמן הרגשתי שמרחף סביבי איום ענק . איום שאומר ״אסור להשמין. אסור. כל הזמן להיות בשליטה על זה״. ובאמת הרגשתי שאני כל יום יוצאת מהבית עם שק של 20 קילו על הגב שלי . והשק הזה מלווה אותי לכל מקום . לעבודה,למכולת , לבילוי לילי ביום חמישי . כל הזמן משהו רודף אותי . גדול ,כבד נורא . כנראה נמאס לי די הצורך והגעתי לסבל בלתי נסבל , עד שהחלטתי לבצע מעשה - ישבתי עם עצמי והחלטתי אני רוצה חופש! עכשיו ! כבר שלושה ימים ששחררתי את העול המעיק הזה ממני . זה לא שאני עכשיו תוקפת מזון בלי הכרה ,חחחח. פשוט פחות שליטה . בא לך פחמימה,? יאלה תאכלי . בא לך איזה קינוח ראווה לעיניים ? חופשי .  ואני חשה שהדבר הכי מדהים ומסתורי , שדווקא שאני משחררת ומרשה לעצמי הכל - אז משום מה ,אין לי צורך נפשי  להעמיס או לאכול מתוק (מה שכל הזמן היה לי דווקא כשניסיתי לשלוט כל הזמן!) זה לימד אותי דבר חשוב .  כשמתנגדים למשהו ...אז יש כוח מולו . כוח  לא פראייר, שיוצא מולו לקרב . ודי נמאס לי מקרבות . אני רוצה הרפייה🐬🐬🐬🐬🐬🌿🌿🌿☘️☘️☘️☘️

לפני שנה. שני, 2 ביולי 2018, בשעה 02:37

היא החלה לפסוע על האדמה ,כאשר רגליה יחפות ומנסות למצוא מרגוע מהחום הלוהט . מולה ניצבה ביקתת עץ ישנה למראה בעלת צבע חום דהוי . היא הביטה לעבר הבקתה ונמלאה חשש , אך רצונה העז לנוח הכריע אותה . היא  החלה להתקדם בצעדים מדודים. מצאה את עצמה מקישה על הדלת הלא ידועה .₪  לאחר מספר רגעים עמד באסקופת הדלת איש . איש מבוגר בעל מראה מצודד . נראה היה כבן 40. הילדה הביטה בו נבוכה ורק הצליחה למלמל ״הא , אני הלכתי פה לאיבוד ביער הזה . אני לא יודעת איפה הבית שלי ״. האיש הביט בה בעיניו הירוקות. ״האם בני משפחתך גרים בעיירה הסמוכה?״. הילדה השיבה “כן .הם בעיירה שקרובה ליער הזה ״. האיש הורה לה בידיו להכנס . היא התיישבה על הכיסא הכי קרוב שאיתרה בעיניה . האיש המשיך לעמוד ושאל אותה לשמה . ״סופיה״. ״אווומ סופיה זה שם יפה . שם של ילדה מתוקה ומעט שובבה״. סופיה הרכינה ראשה בביישנות. האיש כאילו קרא אותה ואמר ״בואי את נראת לי רעבה״.   &&&&  נקישות הכפית החלו לתופף במרץ על הצלחת , והילדה אכלה בתיאבון את ארוחתה . כל אותו זמן ישב מולה האיש והתבונן במעשייה .  ״ואת יודעת שיש לי פטל טעים למזוג לך?״. הילדה הושיטה את ידה בשביעות רצון וקבלה לידייה כוס מיץ אדום בוהק. היא שתתה בשקיקה והודתה לו מעומק ליבה &&&&&&& . ״סידרתי לך מיטה נעימה ,בואי ״. הילדה קמה מכיסאה לעבר המיטה שהאיש הציע לה . הוא ישב על כיסא עץ סמוך למיטה . כשעברה לידו עצרה מולו . ״באמת רציתי להגיד לך תודה . הארוחה הייתה ערבה לי וממש הצלת אותי״. ״את ילדה נבונה״. אמר לה והעביר את ידו על שיערה . היא ממש נעמדה מולו כאשר גופו על כיסא העץ. ״אני פה מוכן לדאוג לך לכל שתצטרכי״. הילדה ניגשה לחבק אותו רגעים ארוכים . הוא אסף אותה אליו וליטף את ראשה . היא התרפקה עליו והרשתה לעצמה להניח בביטחון את ראשה על כתפו . היא החלה למולל בידייה את כפתורי חולצתו . האיש חייך . ״הכפתורים שלי מוצאים חן בעינייך?״. היא נעצה בו מבט ארוך ולחשה מבין שפתייה המתוקות ״כן..,” היא שבה לעמוד מולו והתקרבה לעבר פיו ונשקה לו . האיש רכן לעברה בחזרה והחל לנשק אותה בתשוקה בוערת . היא החלה לשחק עם חולצתה ,והאיש כמו קורא אותה ,העביר את ידו על בטנה וטייל לעבר גבעותייה הקטנות אשר עמדו כמו ניצנים קטנים בתחילת התפתחותם . הוא אחז בהם ברוך והביט בה . הילדה רצתה עוד . ״לכי עכשיו לישון ילדה יפה״. היא הביטה בו מעט מאוכזבת ..לא לסוף כזה פיללה . אך סמכותו העליונה אשר בקעה מעומק נפשו חדרה אליה וכאילו בלי מילים ידעה שהיא חייבת להקשיב לו כעת. &&& 🧜🏻‍♀️🧜🏻‍♀️הוא נשק על מצחה והיא נרדמה 👼👼👼👼