צרות זה טעים

השנה ''זכיתי'' לחגוג יום הולדת במילואים (לפני כמה ימים,מזל טוב לי יאייי) ותכל'ס היה מאוד נחמד,אני אמנם חדש בפלוגה ובגדוד אבל אני פשוט מרגיש בבית וביום ההולדת שלי זה הורגש היטב 

טוב מה אני אגיד? הייתה שנה ממש ממש חרא,לא משקר,כמות המכות שחטפתי השנה יכולה לרסק בן אדם טוטאלית אבל ''אתה חזק אחי'' (רפרנס למי שכבר קרא אותי לפני) 

נקודת אור השנה-התחלתי להשקיע בעצמי יותר וגם נכנסתי עמוק יותר לעולם הבדסמ ואני ממש ממש שמח על זה 

עריכה: 

עכשיו חשבתי על זה,אני לא חדש במערך המילואים פשוט עברתי ליחידה אחרת בתוך האוגדה

אני לא כזה צעיר

תודה 

לא תכננתי את השורות האלה בדיוק ככה,אבל המצב השתנה קצת.

יצאתי לבית לאפטר קצר ולאזור שלי היו כמה מטחים בדיוק בזמן הנכון, זין בעין אבל מעדכן שהכל בסדר ואני חיי.

ולמה שכן רציתי לכתוב עליו:

''בכדי שעם יחיה חיים נורמליים, צריך קומץ שיחיה חיים לא נורמליים" רב סרן בן ברונשטיין ז''ל,לוחם וקצין ביחידת דובדבן שנהרג ב7.10.23 

אני שומע המון את המשפט הזה בשנה האחרונה ואני באמת באמת מבין אותו,אין יום שאני לא מזכיר לעצמי למה אני ממשיך עם זה למרות הקושי ולמרות המחירים האישיים שזה גובה.

קצת מוזר לכתוב בסביבה הזאת על הדברים האלה,אבל פה אני מרגיש באמת חופשי לפרוק את מה שיושב לי במוח

היי זוכרים אותי? אני זה שהשווה מטווחים לסשן BDSM

פעילות מבצעית כלשהי היא גם סשן,יותר נכון החזרה מאחת היא סשן כי צריך אפטר קייר כדי רגע לרדת חזרה למצב נורמלי 

טוב זהו הלכתי לישון

מה יקרה אם אני אהרג? 

מה יגידו עליי? 

מה יספרו עליי בשבעה שלי?

מה יזכרו ממני?

מה יקרה כשימצאו את הפלוגר ושותפיו בחדר שלי? איך יגיבו?

לא יודע אם זה ממש נורא אבל אני חושב את זה דיי הרבה...מה יקרה אם? כאילו את הצד הטכני אני ממש לצערי מכיר ומכיר טוב.

אבל מה תכל'ס יקרה? כנראה שלעולם לא אדע

מה אני בעצם עושה פה? תכל'ס שאלה הגיונית הרי אין שום דבר נורמלי בלעזוב את הנוחות של הבית וללכת לישון במקום שכוח אל עם קליטה מפוקפקת וירי אקראי מעת לעת לכיוונך,אין שום דבר נורמלי בלסכן את החיים שלך.

אז למה בעצם אני עושה כבר בפעם השלישית תוך פחות משנה? אצלי לפחות זה כי המון אנשים שאני מכיר איבדו את חייהם ב7.10 (שבבוקר שלו הוקפצתי לראשונה ומאז החיים השתנו) וראיתי מה קורה כשארגון טרור מצליח לממש את המטרות שלו ככה שאם שואלים אותי,הסיבה שאני כאן היא שזה לא יקרה שוב.

אסיים בתקווה אופטימית שכל החטופים שלנו יחזרו ונוכל להתחיל לפחות קצת להתאושש,כחברה,כעם וכמדינה

אוקיי עליתי על זה,לעשות מטווח זה סשן BDSM

יש שולט-היורה

יש נשלט-הנשק

יש מילת ביטחון-''חדל'' 

אין הסבר הגיוני לתופעה הזאת אבל כשאתה שם מדים משום מה אתה תמיד רעב תמיד עייף ותמיד חרמן 

כן כן עוד לא התחלנו וכבר #2

אז מחשבה שעלתה לי בזמן שאני אורז את התיק שאין לי יותר את המדים שלבשתי ב7.10

כמה ימים אחרי דאגתי להחליף אותם בחדשים 

זהו,אין פה קינק או BDSM או סיפור סקסי,סתם משתף מחשבות

טוב זה קליק בייט,הצו מתחיל רק עוד כמה ימים...

זה הסבב השלישי שלי למלחמת חרבות ברזל ,מאז שהשתחררתי לפני 3 שנים עשיתי לא פחות מ5 פעמים מילואים 

טוב דוגרי? זה לא הוגן שאני צריך לתת כל כך הרבה בעוד אוכלוסייה מאוד גדולה פטורה משירות וכן אני יכול להבין את מי שכבר לא יכול יותר אבל אני עדיין תקוע בתחושת המחוייבות שמי שמכיר אותי יודע למה

טוב פרפרים בבטן והתרגשות כאילו אני מחר מתגייס בגיל 18 רק עם 6 שנות ניסיון על הכתפיים הפנטזיות בראש כבר מתחילות להשתולל😈