לפני חודשיים. 19 בפברואר 2024 בשעה 8:06
עבים וצחורים, מהסוג של הביוקר. פינטזתי שאשן על ענן, בועל דובוני אכפתי לי.
הקופיף הקטן שלי הגיע. הילד הכי מוצלח מכולם. נראה כמו מלאך קטן עם שכל של שדון קטן וחיוך מושלם.
הגיע, לקח שוקולדה מקופלת, ואכל על המיטה תוך כדי משחק באייפד.
עכשיו הסדינים החדשים שלי נראים כאילו זיינתי בתחת מחלקה שחזרה מעזה ולא חירבנה שבוע.
חשבתי ארוכות איך להגיב פה. מסתכל עליו ישן.
אולי לנשוך לו את אחד הישבנים חזק עד שיהיה לו סימן כחול? לבסוף הערתי אותו במטר בוסות לפנים עד שהוא צעק ׳דיייי!׳
ככה זה בחיים. אם תעשה ילדים עם זונה, יצאו לך בני זונות.
זו אמת מטאפיזית, ואולי האמת המטאפיזית היחידה.
זה נכון לגביו, לגבי ולגבי אבא שלי.
לא הייתי צריך להתיימר מלכתחילה. הייתי צריך לאסוף סדינים ישנים מהביגודית של ויצו ולישון עליהם. זה מה שמגיע לבני זונות. להביא ביד על סדינים מרוטים ודוהים.
