ערב ראש השנה, התחושה של החג כבר באוויר.
היא שלחה אותי בבוקר לעשות קניות בסופר, אחד הדברים השנואים עליי, זה גם לוקח לי שעות. בטח בחגים.
עדר של אנשים, שנעים להם יחד בצורה סינרגית אך מעצבנת בין השורות של המוצרים. קונים מכל הבא ליד,
צורכים הרבה מעבר למה שהם צריכים. רבים, מתווכחים, דוחפים, נדחפים.
בד"כ היא עושה את הקניות הללו, הפעם ביקשה ממני כדי שיהיה לה זמן להכין את כל מה שרצתה להכין לארוחת החג אצל אימא שלה.
שוחחנו על כך בלילה לפני שנרדמנו, זו הפעם הראשונה שהיא לקחה על עצמה משימה כזו. היא בכלל לא ידעה לבשל עדיין.
היא סיפרה לי שזה מלחיץ אותה ושהיא לא יודעת אם תעמוד בזה, לא בכמות ולא באיכות.
אמרתי לה שאני סומך עליה. אני יודע שהיא חזקה ותמיד עומדת במשימות או המטרות שהיא שמה לעצמה.
נכנסתי הביתה עם כל השקיות והנחתי אותן על השיש ליד המקרר. בזמן שהיא שטפה ירקות בכיור, אני ניגשתי מאחוריה וחיבקתי אותה,
כאשר ידיי חופנות את שדיה. הזזתי עם סנטרי את שיערה כך שיחשוף את צווארה האצילי, נישקתי אותה בצוואר קלות והלכתי להתקלח. לא החלפנו מילה. כולה מרוכזת וממוקדת במטרה שלה. להספיק הכל לארוחת החג.
יצאתי מהמקלחת, כרכתי מגבת סביב מותניי והלכתי לחדר השינה להכין כמה דברים. אח"כ ניגשתי אליה למטבח וביקשתי ממנה, בנועם, שתבוא איתי לחדר השינה... "אני בלחץ, אני חייבת להספיק הכל ויש לי עוד מלאאא מה לעשות" היא אמרה לי... אחזתי בצווארה, לא חזק מידי, וחזרתי על בקשתי. היא הפסיקה לחתוך, שטפה את ידיה, יבשה אותם והלכה לחדר השינה בצייתנות.
נעמדתי מאחוריה, תפסתי את ידיה, משכתי אותן מאחורי גבה ואזקתי אותה. היא התחילה לומר דברים ולמחות, התעלמתי לחלוטין מדבריה. היא המשיכה לדבר, הוצאתי את הגאג ושמתי על פיה. עכשיו היא מבינה היטב, אני לא רוצה לשמוע אותה מתלוננת על היום בערב. שמתי גם את הקולר סביב צווארה העדין.
פתחתי את כפתורי הג'ינס שלה, הורדתי מעליה את המכנס ולאחר מכן גם את התחתונים. לקחתי את אחת הכריות והנחתי אותה באופן אופקי במרכז המיטה ואז הובלתי את זוגתי למיטה והנחתי אותה על המיטה, כך שהיא שוכבת כשפניה כלפי מטה וירכייה על הכרית.
בצורה הזו ישבנה מונף קלות מה שנותן לי נוף מצויין על הכוס שלה ועל הישבן שלה. אח"כ השתמשתי בעניבה כדי לקשור בין הקולר לראש המיטה, על מנת לקבע את ראשה שלא תוכל להזיזו. לא רופף בכלל אך לא צמוד מידי. המטרה לא הייתה להפריע לה לנשום אלא לדאוג שראשה ישאר למטה בלי יכולת להזיזו.
שמתי לה אזיקי רגליים ובעזרת שתי עניבות נוספות קשרתי כל רגל בפינה התחתונה של המיטה, באופן שבו רגלייה מפושקות לחלוטין ואין לה שום יכולת לסגור אותן.
"חשבתי על כל מה שעברנו בשנה האחרונה, כל מה שעשית או לא עשית והגעתי למסקנה שהיית מאוד שובבה במהלך השנה ומגיע לך גם עונש וגם עונג..." אמרתי לה, תוך כדי שאני בוחן את אחוריה, נוגע בה קלות, מלטף, מנשק ומעביר את אצבעותיי בין רגליה ועל שפתיה, מרגיש כבר היטב את הרטיבות שלה כשהמכה הראשונה עם ידי החשופה נוחתת בעוצמה על הישבן שלה. אני מבקש ממנה לספור וכך היא עושה. לאחר כל מכה על ישבנה היא אומרת את המספר בקול ומוסיפה "בבקשה אדוני, אני כלבה רעה. תן לי עוד אחת בבקשה..."
ככל שרמת הגירוי המיני שלה עולה, יש לכאב ולעונג אצלה נטיה להתערבב, להפוך לאחד. אך מרכיב הכאב חייב להיות נוכח.
אחרי דקות ארוכות של ספנקים בישבן כשהייתה קרובה לשיא היכולת שלה לספוג, עצרתי ברגע, הוצאתי את השרביט שהכנתי מראש, והתחלתי לגרות לה את הדגדגן בתנועה מעגלית, בדיוק בנקודה שהכי מענגת אותה... "אל תעזי לגמור..." גערתי לעברה. עם היד השנייה, הכנסתי 2 אצבעות לתוכה וגיריתי את נקודת הג'י שלה. ברגע שהיא הגיעה לנקודה שהיא עמדה לגמור, כשהריר התחיל לצאת לה מהפה מצידי הגאג, עצרתי וחזרתי לספנקים. אני אוהב את הצלילים המופקים ממנה כשהגאג בפיה.
2-3 דק' של ספנקינג ושוב עוצר ועובר לגרות את הדגדגן שלה עם השרביט, 2 אצבעות בנקודת הג'י. וחוזר חלילה מספר פעמים. נע בין מכות בישבנה וגירוי הדגדגן ונקודת הג'י שלה. נשאר קשוב לגופה באופן אבסולוטי, לא נותן לה לגמור בשום אופן.
בשלב מסויים התחלתי לשלב לה את שניהם ביחד. יד שמאל עם השרביט על הדגדגן שלה, יד ימין חשופה ומכה בישבנה. במצב הזה, אני תמיד נוכח לדעת שזוגתי מסוגלת להתמודד עם כאב גדול יותר מבאופן רגיל ולכן הגברתי את רמת האכזריות של המכות בישבנה.
היא התחילה לגמור, לרעוד, להשתולל, לנסות לנוע מצד לצד וליבב. המשכתי עם המכות בישבנה והשרביט בדגדגן שלה עד שהייתי משוכנע שהיא כבר לחלוטין לא יכולה לשאת את זה יותר.
באותו הרגע בדיוק, הפסקתי עם ההפלקות, הנחתי את השרביט, פתחתי את כפתורי המכנס שלי, הוצאתי את איברי הזוקר בקשיחות וחדרתי אליה באגרסיביות ובאופן בלתי מתפשר. זיינתי אותה חזק, נהנתי ממנה באופן יסודי, קשוב לגופה ונשמתה וגמרתי בתוכה.
שיחררתי את צווארה והסרתי ממנה את הקולר, הורדתי ממנה את הגאג, שיחררתי גם את קרסוליה וידיה. הלכתי להכין לי כוס תה ונתתי לה לאסוף את עצמה.
חזרתי אחרי מספר דקות, היא עדיין שכבה במיטה, על בטנה. נשכבתי לצידה, משכתי אותה אליי וחיבקתי אותה חזק.
"את המתנה הכי מופלאה שקיבלתי לשנה החדשה. אני יודע שאמרתי לך את זה בשנה שעברה. זה רלוונטי יותר מתמיד ואני אסיר תודה שאת שלי..." כמה דקות אח"כ היא נרדמה.
היא התעוררה עם אנרגיות, משוחררת לחלוטין ובלי שום לחץ. שמה את המוזיקה שעושה לה טוב (ולי פחות) כשהיא במטבח ורקדה לה תוך כדי הבישולים, נותנת לי לטעום מידי פעם ולא באמת מקשיבה לדעתי. נהנתי לצפות בה כך. נהנתי לצפות בה תמיד.
