נכון הטופס שמילאתי?
אז המאמנת הרוחנית חזרה אליי עם הצעת מחיר סבירה מאוד ורכשתי חבילה של 5 מפגשי גוגל מיט (או פיש/ויגן) של שעה.
אין לזה שום קשר לעיניים הכחולות, השיער הבהיר והיופי ההולנדי הטבעי והטהור שבוקע ממנה בעודה מדברת אל תוך המיקרופון הפרוותי בסרטוני היוטיוב שלה.
בIntake Form שנשלח לי עניתי על ?How would you describe what you're currently going through ב:
Midlife crisis, recovering from a long abusive marriage, slowly cutting down on alcohol and benzodiazepines, loneliness, learning to live alone and be ok with it, managing work and chores related stress, trying to self regulate and stabilize my emotions, difficulty letting go of the past, destruction of the fantasy world.
ועל ?What are you hoping to gain from working with me ב:
I'm trying not to hope so much since i read that from a Buddhist perspective hope is just the flip side of fear.
My aim is to receive support and clarity, help in seeing my blind spots, form a healthy connection and be influenced and guided in a positive and helpful way moving forward, as well as learning new tools and practices to help me on my journey.
לא ערכתי את התשובות ואפילו לא חשבתי עליהן כדי לאפשר ללא מודע להתבטא. הסשן הראשון נקבע לחמישי הבא.
חוצמזה היום תכננתי בין היתר ליצור מוזיקה ללקוחותי אבל ליטרלי הופצצתי בשיחות טלפון, פגישות זום ו-ווטסאפ וידאו, עוד שיחות טלפון, עוד שיחות טלפון, ועוד שיחות טלפון. זה הזמן הזה בשנה שוב, ואני לא יכול להגיד שהתגעגעתי (לפחות הספקתי להכין מרק ברוקולי, ללכת לג׳ים בבוקר אחרי 10.5 הקילומטרים הקשוחים אתמול ולבצע את כל התרגולים והאימונים היומיים). המוניטורים הגדולים תוקנו ומחר אסע למעבה הג׳ונגל האורבני לחלץ אותם. בימים הקרובים שואף להשלים את מבצע נקיון העומק החורפי. יש לי שיעורי בית לשיעור עם בן (שהפך להיות קבלת השבת שלי) שרק היום התחלתי לפלרטט איתם. הכל חשוב, ואני לא יודע אם יש לי כוחות להכל. אני מת🦆🦆 למוזה.