|
|
|
זה אחלה מפלט.
מספר העוקבים שלי עולה בהתמדה, אני בגילי כבר כמעט ולא מכיר אנשים חדשים והאינסטגרם זו פלטפורמה מעולה להכרויות. (כן, אני חייב להכניס לכל מקום את משבר גיל 40)
ותמיד צצות בי שאלות חדשות-
מי אתה עוקב חדש שלי?
למה החלטת לעקוב אחרי?
גם אתה במשבר גיל ה40, כמוני?
המניאק שיש לו מזל.
איזה מין בנאדם זה? הרי הוא כזה מניאק, בוגד בבת הזוג, משקר ומרמה.
הוא פשוט אדם רע! אז איך זה שלאדם רע כל כך טוב כל כך בחיים, זה פשוט לא יכול להיות!
איך אלוהים כל כך טוב אליו? הרי הוא פגע שיקר ורימה, אז איך לעזאזל כל כך טוב לו? הרי הוא מניאק, מניאקים צריכים לסבול, לא?
אז איך זה שכל כך טוב לו? איך זה שיש לו כל כך הרבה מזל?
זה לא הגיוני! והרי אנחנו חיים בעולם רציונלי והגיוני, לא? אנחנו חיים בעולם צודק! איפה הצדק? זה לא צודק שלמניאק הזה יהיה כל כך הרבה מזל, שמניאק כזה יהיה כל כך מאושר.
זה פשוט בלתי נתפס, איזה מניאק!
אני רואה אותו לפעמים, את המניאק הזה, לפעמים אני פוגש אותו, את המניאק עם המזל, לפעמים, אבל רק לפעמים, הוא מציץ אליי מהראי.
ריח של סוף.
בחיים הוא לא היה קרוב אליי כל כך.
זה תמיד היה משהו של זקנים.
מה לי ולזה, אני עוד צעיר, לא?
..אז זהו שכבר לא.
כבר מזמן לא. הגיע הזמן שאני אכיר במציאות.
הסוף כבר כאן. היום זה ההוא, ומחר זו ההיא. רק שזה לא יהיה אני!
ואני שונא ריח של סוף. אני שכל חיי הייתי רגיל לריח של פריחה והתחדשות, ריח של התחלה חדשה, ריח של התרגשות מיציאה לדרך חדשה ולא מוכרת.
..אז זהו, שהימים האלה חלפו. נגמרה לה תקופת הלבלוב והפריחה, והחלה לה תקופת הנבילה.
כי כולנו פרחים, כשאנחנו צעירים אנחנו פורחים ומלבלבים וכשאנחנו מזדקנים, אנחנו נופלים ונובלים, ואין דבר יותר עצוב ומדכא מלצפות באדם שנובל לך מול העיניים.
ערב טוב.
פירסמתי שני פוסטים בלבד מתחילת החודש.
אחד החודשים הכי חלשים שהיו לי מאז שפתחתי את הבלוג.
אז לכל מי שדאג בגלל שנעלמתי (סתם בצחוק, אני יודע שאף אחד לא דאג לי) אני בסדר, סתם אין לי משהו חשוב לכתוב עליו. ( לא שבד"כ יש לי משהו חשוב לכתוב עליו)
כשהייתי צעיר חסר ביטחון פחדתי לגלוש. בים היו גלים גבוהים וזה הפחיד אותי.
עכשיו כבר צברתי ניסיון וביטחון ואני כבר לא מפחד לגלוש- אבל בים כבר אין גלים.
אתם יודעים שכשגבר חולה הוא חושב שהוא הולך למות?
יום העצמאות הכי מדליק שאני זוכר
שרוף על החג הזה
כל גבר במימדים שלי, מגיע יום אחד לשלב שבו הוא הופך מגבר נאה לדובון גאה.
כל גבר במימדים שלי עובר יום אחד משלב הXL לשלב ה XXL.
1. מי מכם עדיין צופה בפורנו?
2. מי מכם עדיין הולך לים?
3. מי מכם עדיין שומע מוזיקה?
4. מי מכם עדיין שומע בכלל?
5. מי מכם עדיין יוצא למסיבות ולפאבים?
6. מי מכם עדיין מטייל במזרח ובדרום אמריקה?
7. מי מכם עדיין מסתובב ברחוב עם מכנסיים קצרים וכפכפים?
8. מי מכם עדיין בחיים?
בין המשתתפים בסקר תוגרל דירה בדיור מוגן.
אני אדם שלא מפסיק לרדוף אחרי האושר.
אני לא מפסיק לרדוף אחריו, למרות שאף פעם לא הגעתי אליו, מעולם.
פעם הייתי ממש קרוב אליו, ממש במרחק נגיעה, אי שם כשהייתי צעיר בן 22, מאז חלפו להם 20 שנה.
..אבל מאותה נקודה, הוא רק הולך ומתרחק ממני, מאז הוא רק הולך ודועך, אני מצידי לא מתייאש, ממשיך לרדוף אחריו, מנהל עליו מאבק עיקש.
והוא בשלו, ממשיך להתרחק ממני, לא שם עליי בכלל, אומר לי "איפה לעזאזל אתה חושב שאתה נמצא? תפקח עיניים- אתה עמוק בתוך משבר גיל ה40, גבר בגילך לא אמור להיות מאושר כלל וכלל, גבר בגילך אמור להיות אומלל".
