בית הספר של גב' הורוביץ. מוסד חינוכי מפואר לבנות עם עבר עשיר ועם עתיד מזהיר. בית ספר שחינך וגידל אומניות, פרופסוריות ונשות עסקים. בית ספר שידוע בשיטות הלימוד החדשניות ביותר, אך גם בשיטות הענישה העתיקות ביותר. בית הספר דוגל במשמעת ברזל. כל נערה שמתחצפת- חוטפת. כל אחת ממורות בית הספר מצויידת בקיין המיועד להעניש בנות סוררות. כל איחור כל התחצפות, כל עבירת משמעת קלה כחמורה מסתיימת בהצלפה הגונה על הישבן החשוף.
יום שני עשר בבוקר. זהו השיעור של גב' ניסן. גב' ניסן היא מורה ללשון וידועה כאחת המורות הקשוחות והמחמירות ביותר בכל בית הספר. דממה בכיתה. גב' ניסן מלמדת. אף אחת לא פוצה פה כשגב' ניסן מלמדת. זהו כלל ברזל- כשגברת ניסן מדברת, כל הכיתה בשקט. ובכל זאת, שתי תלמידות חצופות וסוררות החליטו לקיים ביניהן שיחה. כמה חבל שהשיחה הגיעה גם לאוזניה של גב' ניסן.
המומה וכועסת הסתובבה גב' ניסן אל הכיתה- "יעל ואדווה, איך אתן מעיזות לדבר באמצע השיעור שלי?" צעקה עליהן.
"סליחה המורה, זה לא יקרה שוב" ענתה לה יעל.
"אחרי העונש שתקבלי עכשיו, זה לא יקרה שוב לעולם, אני מבטיחה לך, ילדה רעה וחצופה. גשו שתיכן אליי, קדימה"
"לא גבירתי, בבקשה אל תלקי אותנו. מעכשיו אנחנו נהיה בשקט ונתרכז בשיעור, אני מבטיחה"
"יעל, תהיי בשקט ותבואי לשולחן המורה, מיד!"
"כן המורה", ענתה לה יעל.
יעל ואדווה ניגשו לשולחן של גב' ניסן. גב' ניסן הוציאה מן המגירה את הקיין שבאמצעותו נהגה להלקות תלמידות סוררות.
"יעל, לכי לעמוד בפינה עם שתי ידיים על הראש. אדווה, תרימי בבקשה את החצאית, תורידי את התחתונים ותתכופפי בבקשה אל השולחן".
15 התלמידות בשיעור הלשון הגיבו בתדהמה. זאת הפעם הראשונה שהן צופות בשתיים מחברותיהן מקבלות הצלפות על ישבן חשוף מול כל הכיתה. אמנם עונשים כאלה לא היו נדירים בבית הספר, אך הן תמיד נעשו בחדר סגור ובפרטיות.
"מול כל הכיתה?! את לא יכולה להלקות אותי מול כל הכיתה. מלקות ניתנות בפרטיות בחדר של גב' הורוביץ.
"כדאי לך לעשות מיד את מה שאמרתי לך, אחרת מצבך יוחמר. גשי לכאן מיד, אחרת אלמד אותך לקח שלא תישכחי לעולם!"
"כן גבירתי"
אדווה ניגשה לקדמת הכיתה, הרימה את חצאיתה והורידה את התחתונים. ישבנה הקטן והעגול נחשף אל מול מול שאר חברותיה לכיתה שנותרו המומות.
"שימו לב בנות. בשיעורים שלי משמעת היא הדבר החשוב ביותר. חשוב לי שתראו מה קורה לחברתכן, כי זהו האופן שבו אני הולכת לטפל בעבירות משמעת בשיעורים שלי, ברור?"
"כן המורה, ענתה לה כל הכיתה"
גב' ניסן הצליפה הצלפה ראשונה על ישבנה של אדווה, הצלפה חדה וכואבת.
גב' ניסן הצליפה באדווה הצלפה שנייה. אדווה בתגובה החלה לצעוק.
גב' ניסן הצליפה באדווה הצלפה שלישית עם הקיין.
גב' ניסן הצליפה באדווה הצלפה רביעית עם הקיין, הצלפה כואבת שהותירה על ישבנה סימן אדום. אדווה התחילה לצרוח ורקעה ברגלה
שאר הבנות בכיתה נותרו המומות. הן אף פעם לא היו עדות למחזה כזה בבית הספר. חלק מבנות הכיתה לא ראו מימיהן תלמידה שסופגת מלקות על ישבן חשוף.
גב' ניסן הציפה באדווה חמש הצלפות נוספות וכואבות שהותירו את ישבנה אדום וצורב. אדווה החלה לבכות.
"אדווה, קומי, ותעמדי עם ידיים על הראש בפינה
יעל הגיע תורך, גב' צעירה. גשי לכאן בבקשה".
יעל קמה מכיסאה וניגשה אל קדמת הכיתה.
"יעל, תרימי את החצאית, תורידי את התחתונים ותתכופפי בבקשה אל השולחן"
"כן גבירתי", ענתה לה יעל.
יעל הרימה את חצאיתה והסירה את תחתוניה. מול עיניה של גב' ניסן נחשף ישבנה הקטן.
הצלפה ראשונה נחתה על ישבנה של יעל.
הצלפה שנייה נחתה על ישבנה של יעל.
הצלפה שלישית וכואבת הונחתה על ישבנה של יעל. יעל החלה לבכות.
הצלפה רביעית הונחתה על ישבנה של יעל.
עונש המלקות הותיר את שאר הבנות בכיתה בהלם. חלקן לא היה מסוגל להביט עוד בשתי חברותיהן סופגות הצלפות ומיללות.
הצלפה חמישית הונחתה על ישבנה של יעל. הצלפה חדה וכואבת.
גב' ניסן הלקתה את יעל עוד חמש מלקות חזקות על הישבן. כעת נותר הישבן של יעל מלא בפסים אדומים שצרב בו הקיין.
"יעל, קומי בבקשה, ותעמדי ליד חברתך, עם ידיים על הראש".
גב' ניסן פנתה לכל הכיתה. "בנות, אני מקווה שאחרי שצפיתן בעונש של חברותיכן, אתן יודעות שבשיעורים שלי כדאי להתנהג יפה. כולכן חתומות על תקנון בית הספר, וכולכן מכירות את הכללים. לשיעורים שלי תמיד מגיעים בזמן. בשיעורים שלי לא מתחצפים ותמיד מכינים שיעורים. מי שתעז להתחצף או לאחר לשיעורים אפילו בדקה תיענש בחומרה. זה ברור?!
"כן המורה" ענו לה כל הבנות בכיתה.
אתן יכולות לצאת עכשיו להפסקה.