לפני שנתיים. 16 בנובמבר 2022 בשעה 11:37
השבוע הייתי בהרצאה/הצגה למניעת תאונות דרכים. השחקן (שאגב היה נהדר) שיחק בצורה דרמטית ומוקצנת להפליא אדם שהרג אדם אחר עת שנהג בפראות.
זה הזכיר לי את התקופות הדרמטיות בחיי. הימים הסוערים רוויי המשברים והקשיים, אך גם המלאים ברגעי צחוק שמחה וריגושים מזדמנים. הימים שעוד יכולתי להרשות לעצמי להרים קצת את הקול, לעשות שטויות או לפרוץ בצחוק פרוע. הימים האלה עברו ועכשיו אני נמצא בעידן הפוסט דרמטי של חיי. העידן בו אני צריך לשמור על קור רוח ואיפוק ולא להיכנע ליצר. כבר אסור לי ליצר דרמות או להיכנס להיסטריה, זה יכול לפגוע לי במקום העבודה ולפגוע לי בתדמית. נכנסתי רשמית לעידן הרדידות הרגשית. עידן קור הרוח ושיקול הדעת.