בעוד שלושה חודשים ימלאו לאביב גפן 50.
כן, אביב גפן בגיל העמידה. (כמה המשפט הזה גורם לכם להרגיש זקנים מאחד ועד מיליארד טועים?)
בדרך כלל אני לא כותב בבלוג שלי על ענייני תרבות ומוזיקה, (מה לעשות שאני לא תרבותי בעליל) אבל יום ההולדת הקרב ובא של אביב הוא נקודה ראויה לציון.
אז כן, אביב גפן בן 50. אני אומר את המשפט הזה ואני מרגיש בן 80.
אף פעם לא הייתי מעריץ שרוף, מעולם לא קניתי אלבום שלו (רק המשפט הזה גורם לי להרגיש בן 80, מי קונה היום אלבומים?), אבל בסופו של דבר בין אם נרצה או לא אין אדם שמסמל את דור הY יותר מאביב גפן.
אין אדם שמסמל יותר את הדור המזויין והמזדיין שהגיח לעולם אי שם בשנות ה80 וה90, ומאז לא מפסיק להתלונן על ההורים ולא מתבייש אחרי כל התלונות שלו לחיות על חשבונם, הדור שחווה חוסר שביעות רצון תמידית מכל תחומי החיים, ולא מפסיק לחפש דרכים למרוד בממסד.
הדור הדפוק והמדוכא עם השיער הארוך והעגילים באף ובשפתיים ואיפה לא.
הדור שמאבד בקלות את העשתונות וצורח על אור הירח.
הדור שחצי ממנו לא מתגייס לצבא והחצי השני שכן מתגייס לא מפסיק לחשוב איך להוציא גימלים ולדפוק את המערכת.
הדור שלא הפסיק לראות פורנו שעות על גבי שעות מה שעיוות לו את מערכות היחסים עם המין השני.
הדור שמכור למשככי כאבים ולכדורים פסיכיאטרים כחולים סגולים.
כן, גם הדור הזה הגיע למשבר גיל העמידה. כמה טוב שעוד כמה שנים כבר יחלוף לו מן העולם..
מזל טוב אביב, מקווה שהדורות הבאים יהיו יותר נורמליים מדור הY.