צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

ספנקבלוג

" החיים נחלקים לנורא ולאומלל, אלה שתי הקטגוריות. בנורא נמצאים למשל כל המקרים הסופניים, את יודעת, ואנשים עיוורים, נכים. אני לא יודע איך הם מצליחים לעבור את החיים שלהם, זה מדהים בעיניי. והאומללים הם כל השאר. לכן עליך להיות אסיר תודה על שאתה אומלל, זה מזל גדול להיות אומלל".

וודי אלן
לפני שנה. 14 בספטמבר 2023 בשעה 14:27

איזה שנה גרועה זאת הייתה. 

שנה מקולקלת, שנה מקוללת.

השנה בה הבטתי שוב ושוב בפנים למציאות הכואבת והיא היכתה בי ללא רחמים.

אחת השנים המדכאות והבודדות שידעתי. ממש באסה. משבר גיל 40  הרבה יותר מדכא ממה שחשבתי.

מבאס אותי שהבלוג שלי כל כך פסימי.

והכי באסה שאין לי שום ציפיות מהשנה החדשה. בטח היא תהיה גרועה ומדכאת בדיוק כמו השנה הזו, (אם לא יותר). קרוב לוודאי שגם בשנה הזו אמשיך לשקוע לתוך בור של יאוש ולהתלונן בלי הפסקה בבלוג.

וזו לא נבואה שמגשימה את עצמה. אני פשוט בוחר בניגוד לאחרים להסתכל למציאות בעיניים ולא ליפות אותה. אני לא מפחד להתאכזב, התמודדתי בחיים עם דברים פי אלף יותר קשים. 

אלה החיים, מה לעשות.. העולם שייך לצעירים, עכשיו אני מבין זאת טוב מתמיד.

אני כבר לא צעיר, ולעולם לא אהיה צעיר יותר (תרתי משמע) , צריך ללמוד לחיות עם זה..

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י