בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

ספנקבלוג

" החיים נחלקים לנורא ולאומלל, אלה שתי הקטגוריות. בנורא נמצאים למשל כל המקרים הסופניים, את יודעת, ואנשים עיוורים, נכים. אני לא יודע איך הם מצליחים לעבור את החיים שלהם, זה מדהים בעיניי. והאומללים הם כל השאר. לכן עליך להיות אסיר תודה על שאתה אומלל, זה מזל גדול להיות אומלל".

וודי אלן
לפני 3 חודשים. 3 בספטמבר 2024 בשעה 15:29

לפני 3 שנים העלתי כאן את הפוסט הראשון שעסק במשבר גיל ה40. החל מאותה נקודה 99% מהפוסטים שלי עסקו במשבר הזה שמאז שהתפרץ הרס לי את החיים ומביא אותי כל פעם לשיאים חדשים של סבל, יאוש, דיכאון ואומללות, ואני יודע שהרע מכל עוד לפניי.

הבלוג הזה היה אמור להיות בית חם ואוהב לחובבי ספנקינג ובסוף הוא הפך לבית קר וקודר לגברים ונשים במשבר גיל ה40.

 

מון לייט - אני לא מכיר אותך אבל ההחלטה לתת שם (גיל 30,40,50 וכו..) משברי לחיים עצמם היא החלטה מודעת וביד מכוון .
רוצה לומר (לא מתיימר להבין יותר מידי) שבכוחך לברוא מציאות ובכוחך לשנות אותה.
לפני 3 חודשים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י