שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

ספנקבלוג

" החיים נחלקים לנורא ולאומלל, אלה שתי הקטגוריות. בנורא נמצאים למשל כל המקרים הסופניים, את יודעת, ואנשים עיוורים, נכים. אני לא יודע איך הם מצליחים לעבור את החיים שלהם, זה מדהים בעיניי. והאומללים הם כל השאר. לכן עליך להיות אסיר תודה על שאתה אומלל, זה מזל גדול להיות אומלל".

וודי אלן
לפני חודש. 17 בנובמבר 2024 בשעה 16:21

זה רגע ששמור בעיקר למי שחצה את ה40.

אתה מסתכל לו בעיניים, ואתה יודע שהוא גמור. 

זהו, הוא כבר סוס זקן שצריך להוציא מהמשחק, הוא כבר סוס זקן שצריך להחליף בסוס אחר, צעיר יותר, רענן יותר.

הוא כבר לא כשיר למלא את תפקידו.

וזה לא שמישהו מנסה לפגוע בו בכוונה.

זו דרכו של העולם, זה מחוץ לשליטתנו.

העולם שייך לצעירים.

..לאף אחד אין אומץ לומר לו את זה, ובכלל, כולם עדיין בשלב ההכחשה, קשה מאוד להוציא אנשים מהכחשה.

קשה לומר לאנשים את האמת המרה- הם תמיד יסרבו לקבל אותה, הרי אנחנו חיים בעולם מושלם, לא?

איך זה יתכן שאנשים טובים (או לפחות אנשים יפי נפש שחושבים שהם טובים) סובלים?

הרי הסבל הוא מנת חלקם של האנשים הרעים בלבד, נכון?

מה, שאדם טוב יסבול? לא יכול להיות..

רק לאנשים רעים כמוני מגיע לסבול.

לאנשים טובים מגיעים רק דברים טובים.

לא נורא, עוד מעט  האשליה המתוקה תתנפץ  והאמת המרה תתפרץ, כי יש גבול לכמה אפשר להתייפייף.

יש גבול לכמה אפשר לחיות בסרט.

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י