בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

ספנקבלוג

" החיים נחלקים לנורא ולאומלל, אלה שתי הקטגוריות. בנורא נמצאים למשל כל המקרים הסופניים, את יודעת, ואנשים עיוורים, נכים. אני לא יודע איך הם מצליחים לעבור את החיים שלהם, זה מדהים בעיניי. והאומללים הם כל השאר. לכן עליך להיות אסיר תודה על שאתה אומלל, זה מזל גדול להיות אומלל".

וודי אלן
לפני שנה. יום שבת, 1 במרץ 2025 בשעה 7:08

זהו, עוד שנה חלפה.

היום אני בן 42. (תודה שאתם משתתפים בצערי)

עוד שנה במסע אל עבר הקבר.

עוד שנה אל תוך המשבר האומלל ביותר שאלוהים ברא.

עוד שנה של אובדן הנעורים, עוד שנה של שקיעה בהירהורים. 

עוד שנה של דיכאון, עוד שנה לאסון.

מה נותר לי לומר שעוד לא אמרתי?

כבר שלוש וחצי שנים שאני מתלונן ללא הפסקה, נראה לי שכבר הבנתם את הפואנטה.

אני כבר מתחיל קצת לחזור על עצמי, לא?

צריך להתחיל לעבוד על חומר חדש. 

בא לי כבר משבר אחר.

..מה לעשות, ככה אני מרגיש.

שיגמר כבר המשבר הזה.

שיגמר, ולא יחזור יותר, לעולם.

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י