הבנתי שאני כותבת משהו מבואס על משהו חיובי שקרה לי, שזה כל כך מתאים למוח שלי לשכוח שכל התסכול הזה קורה כי בעצם קרה משהו חיובי. אז אממ. אוקיי, סאן בואי כן נשמח מכך שהתחלתי משהו לא ברור בעליל עם מישהי, שממש ממש חולקת את הקינקים שלי ובתקווה אפילו דברים שאנחנו עוד לא יודעות עליהם, ושהיא רק יותר ויותר נשרטת (בקטע טוב) מהשליטה שלי בה.
היא נהנית כל כך מהאופן בו אני רעה אליה שזה פשוט מרגש כל כך, כי אני יכולה להיות רעה אליה (לא כמה שהייתי רוצה, אבל ניחה, אנחנו בהתחלה). היא נהנית מהאופן בו אני משפילה אותה וגורמת לה להבין בעצמה כמה היא "נפלה" כבר, ושהיא רוצה ליפול יותר.
היא עובדת על לתקשר איתי באופן טוב יותר ולכבד את הגבולות שלי, ואני רואה וראיתי פנים מול פנים ממש שאני דומית טובה, שאני מסוגלת להכניס הומור והנאה לתוך השיח, שאני מסוגלת לוותר על כל ההנאה שלי ברגע ולשמור על הגבולות של האדם האחר. ידעתי שאני מסוגלת לזה בעיקר מקשרים ארוכים מרחוק, אבל כאן אני רואה את זה ממש, ויאיי.
כמו כן, כן היינו צריכות לעשות כמה שיחות לא קלות בהם הצבתי גבולות כדי לשמור על עצמי בתוך קשר שהוא הרי חלקי, אבל גם בזה השתפרתי! אפילו בלהציב גבולות באותו הרגע שמשהו קורה, ולהגיד "היי, זה יותר מידי עכשיו".
אני פשוט רואה אותה יותר ויותר נשאבת לתוך הסאביות שלה וגם יותר מרשה לעצמה, כי היא יודעת שאני רוצה אותה אפילו נמוכה יותר ממה שהיא עד עכשיו הייתה, ושהיא צריכה לעבוד על זה בשבילי, ואלוהים, זה כל כך, כל כך מושך.
כמו כן, היא מבינה את ההנאה שלי מחוסר הדדיות, ונהנית מלתת בלי לקבל, אלא אם זה בקטע של השפלה והחפצה של "להשתמש בגוף שלה" שזה לא כל כך לוקח את הרצונות שלה בחשבון הרי.
אני בטוחה שחלק מחוסר הרצון שלי בהדדיות קשור גם לכך שלא היו לי קשרים פיזיים ארוכי טווח ממש בהם יכולתי לבנות ביטחון ואינטימיות מספיקים בשביל לרצות להעניק את ההנאה הזאת לפרטנר, אבל זה כל כך נחמד פשוט להנות גם, כי אני יודעת שהתהליך ארוך הטווח האחר גם יקרה בעתיד בקשרים אחרים כנראה. כשהיא התרכזה בי יכולתי בעיקר להנות ממה שהיא עושה, וברור שהיו בי חלקים שאמרו שאני מקווה שגם היא נהנית מלשרת אותי כמו שאני נהנית מזה, אבל ידעתי שהיא נהנית מזה, כי תקשרנו על זה הרבה.
מקווה שזה יתפתח, ומקווה שבהמשך היא תבין מה מתאים לה (באופן שלא קשור אלי), ושאני רק אשתפר כדומית ופרטנרית דרך הקשר.