זה מעניין, לא עמדתי ללכת למסיבה בזמן הקרוב, אני כל כך עסוקה ואין לי כסף וזה דורש ממני גם להתגבר על מכלול הימנעויות שאני כרגע נמנעת מהן, אבל מכיוון שהתחלתי לצאת עם מישהי (שאנחנו כל כך לא קרובות למשהו מיני עדיין וזה טוב כי אני לא מוכנה לזה וזה נחמד שגם היא לא ואין לחץ), כמו משהו שקורה לי הרבה, אני פתאום כזה, רוצה להרגיש רצויה כדומית.
כנראה שזה מכיוון שהקונספט של אינטימיות התקרב קצת בפוטנציאל אבל עוד לא שם בכלל, וכנראה שזה מחוסר ביטחון וחשש שאולי אני לא באמת אהיה מוצלחת כדומית בתוך הקשר וגם בכללי חוששת מהניסיון-חוסר ניסיון שלי. מכל מקום, מה שקורה זה שאני רוצה אישורים חיצוניים שאני מושכת ושווה ומדליקה, שפתאום קשה לי עם זה שאני לא יכולה ללכת למסיבה עוד שבועיים (לא שתכננתי או עמדתי).
קשה לי עם הפחד מדחייה שעוד לא התרחשה בכלל ויכול להיות שלא תתרחש בכלל, ואני קצת הורסת לעצמי ורוצה לדבר עם אנשים אחרים רק כי ממנה אני מרגישה אווירה חברית (שזה גם מה שאני מציעה לה חזרה, אני קורעת באירוניה שלי).
אני מבינה יותר ויותר כמה אני לא יודעת לפלרטט, וכמה שזה גורם לי לחרדה, אז יש בי חלק שפשוט לא רוצה להתמודד עם זה, ורוצה שמישהו/י פשוט יחזרו אחרי בטירוף ויגידו שוב ושוב כמה הם בקטע שלי וכמה אני שווה, כדי שכשאני אנסה לפלרטט אני אדע שלא תהיה מהם דחייה, כי הן-ם עשו 90% במילא.
וכן, כרגע זה בא לידי ביטוי בכך שאני לא יודעת איך לקדם את השיח לשיח פלרטטני ולא חברי (הו להימשך לבנות וזה שלא חינכו נשים להתחיל ראשונות), ושלמרות שכבר יצאנו ואנחנו מדברות לפחות פעם ביום, זה פשוט נשמע כל כך אפלטוני ומלא מחמאות וזהו.