אני באמצע/תחילת סוף שנות העשרים שלי, וזו חוויה מאוד מוזרה כי אני בעיקרון ממש צעירה
ועדיין, ממש לא צעירה כמו שהייתי בהתחלה ומאוד שונה מאיך שהייתי כשהתחלתי להיכנס לעולם הזה בגיל 18-19.
וזה גם ממש מרגיש שונה ועדיין מאוד דרמטי כי כאילו, אני בת עשרים ו-, אבל מתחילה להתקרב לשלושים.
וזה לא ששלושים זה גם מבוגר בראש שלי, אבל זה בלי ספק מאוד אחר מהגיל בו התחלתי.
ובכלל כל הפוסט הזה הגיע מכך שהסתכלתי בקבוצה שהיא "עד גיל 25" והבנתי (לא פעם ראשונה) שאני לא אמורה להיות בה, כאילו שזה בכלל חותם משהו או אומר משהו.
אבל האמת היא שזה כן, כי זה אומר שאני רחוקה יותר מכל אנשים בקבוצה של "עד 25" מהגיל שהייתי בו כשהתחלתי ללכת למסיבות, ושזה גורם לי להבין כמה השתניתי, וכמה אני עדיין דומה וחוזרת על אותן טעויות עדיין, וכמה הדפוסים שלי התקבעו, וכמה יש דברים שפשוט לא התקדמתי בהם.
אני ממש צעירה, וגם באותו הזמן אני כבר כמעט עשור בתוך העולם הזה ובשיח כאן וזה נותן לדפוסים הרבה זמן להתקבע, וגם נותן לי עוד הרבה מאוד זמן לשנות אותם.
חוויה מאוד מוזרה וקצת מלנכולית וקצת של פספוס, כי פעם היה פחות מחיר למה שאני עושה והיום יש יותר, אבל גם אז זה הרגיש ככה, אז אלו כנראה הדפוסים הללו.
נראה איך אשתנה