מה שאני מעריכה בחברות שלי מקבוצה מסוימת (על אף שכל קבוצות החברים-ות שלי אהובות עלי מאוד מאוד) זה שאנחנו בימינו כל כך פתוחות על מיניות, אבל עם המון כבוד אחת לשנייה.
כך יצא שדיברנו אתמול על גבולות ועל התנסות איטית, וחברה שלא בדסמית (לידיעתה) דיברה איתי ועם חברה שבדיוק עשינו יחד לכיף ולצחוקים שוב את שאלון הבדסם הגדול, ודיברנו על פתיחות לקינקים שונים.
חברה אחת אמרה שעבורה גבול למשל זה כל מה שקשור לפיפי או בכללי לbodily functions, ואז החברה הלא בדסמית (כביכול, אולי קינקית פשוט) אמרה שהיא חושבת שאם היא הייתה עם פרטנר שהיא סומכת עליו מספיק היא חושבת שהיא הייתה מסכימה להתנסות בזה, שהיא לא יודעת אם היא הייתה אוהבת, אבל שאם הם היו הולכים לאט לאט לאט עם זה אז הייתה מסכימה למשהו שקשור כנראה.
ואז אני אמרתי שגם אני באמת לא נוטה לזה, אבל שעם התפתחות של אינטימיות ארוכה עם פרטנר-ית אולי הייתי מסכימה להשתין עליהן-ם, או לעשות משהו שקשור לנושא, וכולנו הקשבנו והנהנו והיינו בכבוד אחת לשנייה ממש.
והן מבחינתן דיברו על הצד הסאבי בסיטואציה, ואני על הדומי, וכולנו היינו בהבנה ושיח סקרן וחוקר ופשוט, כל כך לא שיפוטי.
אני ממש אוהבת את חברות וחברים שלי