שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

קולו של הצבע נטול הגוונים.

שחור, לבן, וכל מה שבאמצע.
לפני 5 שנים. 1 באוגוסט 2019 בשעה 16:31

איך אתם מרגישים היום?

שמחים, עצובים, כועסים או שלווים?

איך אתם חשים היום?

רעבים, עייפים אולי בכלל כאובים?

זה התשובות שיש לכם לתת,

זה התשובות שגם לי יש,

אבל זה לא רגשות.

 

מה אתם מרגישים היום?

אהבה, שנאה, אושר או בדידות?

אולי בכלל געגוע, אולי תסכול.

גם זה מרגיש כמו שמחה או כעס?

כמו רעב או כאב?

 

אני,

לא מרגיש אהבה כשאני שמח,

אני שמח כשאני מרגיש אהבה.

אני לא בודד כי אני עצוב,

אני עצוב כי אני בודד,

או לפעמים בכלל כועס.

 

רגשות, תחושות, צרכים, הכול מעורבב.

אז מה בא קודם? מישהו זוכר?

אולי אהיה שמח ואמצא אהבה?

אולי אכבה את העצב וזה יעלים את הבדידות?

כן. פחחח כי ככה זה עובד.. אבחר איך להרגיש,

נלחץ על כפתורים ונפתור הכול.

מצחיק נכון? אז לא. ככה אנחנו "פותרים".

לא לוחצים פשוט, בולעים.

 

אנחנו מוחקים לעצמנו את הכאב,

עם כדורים, אבקות, שקרים ושיקויים.

אבל זה מה שמזכיר לנו איך להרגיש.

וכשאנחנו שוכחים איך להרגיש,

העולם מתמלא בכל מה שלא שכחנו.

מתמלא בחרא שפעם היינו סובלים כדי לזכור,

מה שאנחנו בולעים לשכוח.

 

 

הגיע הזמן שנפסיק עם השטויות ונזכר,

נזכר למה אנחנו יכולים מעבר לאשליות שבנינו,

נזכר למה יש דברים שאנחנו חווים ולא מסוגלים לדבר.

נזכר באמת,

בסיבות האמיתיות שיש לנו למענן לחיות.

 

אני מנסה לראות מבעד לערפל,

למרות שהוא ממלא אותי באימה בכל הצצה.

מה אתכם?

 

Dangerous Dolphin​(נשלטת) - מה אתכם? אני לא מוחקת את הכאב בשום דרך שהיא.
לא אלכוהול. לא סמים. לא כדורים.
הלב לפעמים מרגיש כאילו שהוא עומד להתפוצץ מרוב כאב.
כשתפרו אותו בניתוח לב פתוח בגיל 3 כנראה שעשו עבודה ממש טובה ככה שהוא עדיין מצליח להכיל את כל הרפש, השקרים, העלבונות ושאר הדברים שעברתי בחיי.
הבדידות היא זו שהורגת אותי. כל יום קצת יותר.
רק כי אני לא מוכנה להיות כמו כולם . רק כי אני פועלת עם לב ורגש. תמיד . רק כי אני לא מוכנה לשנות את מי שאני. אני סובלת כי אני אדם טוב. והטובים נפגעים. נאטמים,מלאים במנגנוני הגנה ומוצאים את עצמם לבד :(
לפני 5 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י