סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

קולו של הצבע נטול הגוונים.

שחור, לבן, וכל מה שבאמצע.
לפני 4 שנים. 29 באוגוסט 2019 בשעה 9:13

הייתי ילד עם כנפיים שהולך על הקרקע.

לא היה לי בית, רק מקום לגור בו.

פעם אהובתי פעם אמרה לי,

אתה כלוא, צא תכבוש את העולם,

ואני אהיה הבית שלך לא משנה איפה תהיה.

אז יצאתי לכבוש, לכבוש הכול בשבילה.

כל יום, שנים, הייתי טורף את העולם, 

רק בשביל לחזור שוב להתעטף בזרועותיה בלילה.

ואז היא בגדה בי, באמון שלי, בבית היחיד שהיה לי.

 

אני מזמן עזבתי, לא דיברנו יותר משנה.

לה כבר יש מישהו אחר שמקבל הבטחות.

 

אני רק רוצה לחזור הביתה.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י