הגעת אלי כמו גנב באמצע הלילה, לבוש בשחור אוחז תיק ביד.
ההבדל בינך לבין גנב זה שהשארתי לך הוראות מדויקות למיקומו של המפתח למשכני, והתיק שבידך לא היה ריק בשביל לשדוד חפצים מביתי, הוא מלא בצעצועים שגורמים למוח לייצר הורמונים משונים.
הנחתי לצידי עט נוצה וקסת דיו לשימושך ואתה יצרת מגופי מפה בעלת שבילים מפותלים, עליות וירידות, סימנת את כל המחבואים, גילית את נפשי, את אוצרי. הרטטת את ליבי.
ליפפת והידקת את החבל סביב גופי ועם כל סיבוב סיקרנת יותר, עם כל לולאה גירית יותר ועם כל קשר התקרבתי יותר עד שהשפתיים שלנו נגעו והעיניים שלנו נפגשו. לא היה צורך במילים, המבט אמר הכל.
לאחר מספר דקות ארוכות התרחקת בלי להסיר את המבט, עם חצי חיוך שגורם לקצב הנשימה להשתנות.
אחזת בפלוגר בשליטה מלאה. הצלפת וליטפת. חיבקת, נישקת ונשכת. הצלפת שוב ושוב, והחיוך לא ירד משפתייך.
חדרת לתוכי הטרפת את חושיי וכמו דוב עטפת אותי.
