לפני 4 שנים. 7 באוגוסט 2019 בשעה 21:41
תפיסה מצרית קדומה, מלפני 3500 שנה, אודות המוות.
המצרים הקדמונים תפסו את המוות כדבר רציני ביותר, והתכוננו אליו עוד בחייהם, עי שמירת חפצים שייקברו איתם כדי לעבור לעולם הבא.
האל אנוביס הוא זה שחרץ את גורלם, עי מאזניים של הדברים הטובים לעומת הרעים.
ספר המתים, שהיה יקר מאוד, ורק בעלי המעמד העליון המצרי יכלו לרכוש כזה, נכתב על פפירוס, ואורכו היה כ 24 מטר, הוא היה מלא בציורים ולחשים, וספר זה היה מוסיף נקודות זכות בזמן השקילה.
המצרים השקיעו המון בהכנה למוות, מכיוון, שאם האדם נשקל לרעה, נשמתו הייתה נטרפת בידי מפלצת, ואובדת לנצח.
אבל אם האדם נשפט לזכות, הוא זכה להיות בגן עדן עם אוכל ושתייה, ולעבוד את האלים, ואף לחזור חזרה לעולם בגילגול של צורה אחרת.