ולפעמים החגיגה נגמרת.......
לכולנו יש את הימים הגרועים והשמחים
לכולנו יש את הקטע הזה שאנחנו סופרים את השעות
לכולנו יש את הפרץ שמחה ואז רגע של דאון
עברתי את הדברים האלו במהלך השנה וחצי האחרונים, מהמלכה הראשונה שלי שברחה לתאילמד, למלכה השנייה שלא הצליח להניב למשהו אמיתי ועד לאחרונה שהרגשתי שאני רק נשלט מקשיב בתקופה האחרונה שלנו ביחד
ופתאום אני מרגיש שוב את הדאון הקשוח הזה, שאני הולך למסיבות לבד ולא מוצא את עצמי, הסף כאב מתחיל להיעלם, הכיף שלי במסיבות ירד בחצי ופתאום לא באלי כבר לצאת.
ועד שאתה מכיר מישהי חדשה, אתה מגלה דברים שמרחיקים אותך ומדכאים אותך אפילו יותר
אבל אין ספק שבזכות המשפחה שהכרתי בעולם הנפלא הזה, זה גורם לי להמשיך להאמין ולנסות וששום דבר לא יעצור בעצמי.
נכון. כרגע אני קצת בדאון ולא במסיבות
ונכון, אני לא מרגיש אני בזמן האחרון
אבל אני יקום כל פעם מחדש ואילחם על הצעד הבא, לעולם לא אוותר ושום דבר לא יוריד ממני את המסך
לחיי שנה חדשה , שנת 2025 תתחיל ברגל ימין
