פותח חלון ודלת

בחרתי לצמצם את עצמי למקום בטוח. 

ברחתי והכאבתי. 

לפעמים אני שואל את עצמי עד כמה רחוק היינו מגיעים?

אילו חומות היו מתמוטטות? אילו פנטזיות היו מתגשמות?

בחרתי לממש חלומות אחרים, פשוטים ומורכבים כאחד. 

יש ימים בהם אני שמח על הבחירה שלי. 

יש ימים בהם אני מתחרט. 

באמת יש לי חור בלב בצורה שלך. 

הזמן שהיה לנו יחד הראה לי את כל הפוטנציאל של הקשר שלנו וגם את השבר שלו. 

במציאות היומיומית לא ידעתי למצוא לנו מקום. 

האורגזמה שחוויתי אתך היא אחת הטובות שחוויתי אי פעם ואולי מהטובות שאי פעם אחווה. 

נעים לי להשתכשך במים רדודים.

אני יכול להרגיש את רטיבות המים ואת תנועת הגלים. 

לומד מחדש לשחות. 

עוד לא צריך לשמור את הראש מעל המים או לבחור לצלול

למעמקים. 

הגל הזה ממש חזק!

הוא סחף אותי חזרה פנימה. 

לא חשבתי שאחזור. 

כבר שנים שלא הייתי כאן. 

מוצא את עצמי שוב כותב. 

חוזר חזרה למקורות.

ממקום אחר לגמרי.

רוצה הכל אותו הדבר, אבל אחרת.

לתת את עצמי ממקום שוויוני יותר.

לקבל את מה שאני רוצה וזקוק לו.

לאהוב, להיות נאהב.

יחסי שליטה זה האוטומט. 

הצד הקל. 

לוותר על השליטה ולתת לך לשחק עם

המוח והגוף שלי.

ואני רוצה. את הקשר. העומד בסתירה 

עם כל תהליך הפתיחה, עם ללמוד

להיות במקום ובזמן ולחוות אותו.

דילמות.

מה היו שווים החיים האלה לו היו

פשוטים?

השמש יוצאת.

המחשבות חוזרות אל הים.

ברגע הראשון עומד על החוף ונותן למים

לשתוף את הרגליים.

מודד את הטמפרטורה. מתכונן.

אחר-כך כבר אתפשט וארוץ פנימה, בין

הגלים.

צולל. טועם את המים המלוחים. חום 

הגוף מתאזן בתוך המים.

יָשַׁבְתִּי אֶתְמוֹל

וְסִדַּרְתִּי

אֶת כָּל הַתְּבוּסוֹת

הַקְּטַנּוֹת שֶׁאָסַפְתִּי

בְּחַיַּי.

כְּשֶׁעָמְדוּ מְסֻדָּרוֹת

נִגְלָה לִי

נִצָּחוֹן גָּדוֹל.

סדרת האנימציה של נטפליקס על התבגרות.

עונה ראשונה - התבגרות זה כיף, מצחיק ומאוננים המון.

עונה שנייה - התבגרות זה גם רגשות, מבוכה, בושה והאמת די מחורבן.

איך זה קשור לכאן?

לאורך כל הסדרה יש ביצות פסחא על משחקי שליטה ובדס"מ. חלקן גלויות.

חלקן חבויות ממש טוב.