זאת רק אני מדברת עם עצמי על עצמי

ואז את מגלה שאת לא 

לא כזאת מיוחדת 

ששיקרו לך לאורך הדרך 

שזה בכלל משהו שהם אומרים לכולן

שזאת צורת דיבור כללית 

או מחשבה ששותלים בך 

כדי לרומם את נפשך 

ואולי גם כדי להרטיב ולהרחיב את החורים 

את מבינה שהאמנת למחמאות ריקות 

הצהרות האהבה שלו 

ואת לא כזאת מיוחדת 

או שאת מיוחדת ממש כמו כולן 

בעיה אחת קטנה

את ידעת והאמנת שאת מיוחדת 

עוד לפני שפגשת אותם 

לפני הכל לפני כולם 

אז כלום לא השתנה 

תמיד היית ותמיד תהיי 

יותר..... הכי .... בפער.... 

מיוחדת שאת 😉❤️

באמת שלא 

לא חשבתי שזה יקרה 

לא תכננתי את זה 

לא התכוונתי 

לא התכוונתי לאהוב אותך כ"כ חזק 

אני לא אתנצל 

אני לא מצטערת 

אני לא מבקשת סליחה 

כי אולי זה לא מה שרצית 

אבל זה היה בדיוק

מה שהייתי צריכה 

הייתי צריכה לאהוב אותך 

לאהוב עמוק וחזק ובלי פחד 

ואתה הצלחת להאיר את הלב החשוך שלי 

לא התכוונתי לאהוב אותך ככה 

אבל איזה כיף לי לגלות 

שהלב הזה עוד יכול לאהוב 

לא התכוונתי לאהוב אותך כ"כ חזק 

אז רק אגיד לך תודה 

תודה 

שנתת לי להרגיש מחדש. 

תמיד כשאני אומרת

שאני רוצה גבר של פעם 

מגיבים לי

"גם גבר של פעם רוצה אישה של פעם" 

אז הנה

אני אישה של פעם 

במעבר הדירה הייתי אמיצה מאוד 

לקנות שטיח לבן לסלון 

ולא סתם שטיח דק 

לא, שטיח רך עם סיבים 

אקסטרימית אמרנו לא? 

כן כן 

אמיצה או משוגעת 

וככה מצאתי את עצמי 

מעבירה כבר שעתיים 

בשפשופף של השטיח 

קודם עם שואב ואז הרמתי לנער 

ואז התחילה העבודה האמיתית 

עם מברשת, נוזל כביסה וחומץ 

ממש כמו פעם 

על הברכיים זוחלת על שש 

לאט לאט לאורך כל ה 4/2.5 מטר של השטיח 

מחליפה מים בקערה מוסיפה שוב נוזל 

ומשפשפת 

ממש כמו אישה של פעם 

רק בטוויסט אחד קטן 

משפשפת כמו פעם 

רק עם חוטיני שחור דקיק 

כיאה לאישה בת זמננו 

נו באמת, בכל זאת זאת אני 🤪

לפני 5 שנים הייתה שיחה עמוקה 

ככה סתם עם אדם זר 

מישהו שלא מכיר אותי בכלל 

דיברנו על שליטה על טוטאלית ועל התמסרות 

על איך אני נשרפת מאהבה וצומחת מחדש מאפר 

על איך הטוטאליות שלי יכולה להטביע אדם אחר 

ואיך אני נותנת למישהו חתיכה מהנשמה שלי.

זה מלא, חתיכה מהנשמה שלי 

מי יכול להתמודד עם זה? 

הוא בקושי מתמודד עם הנשמה שלו 

אז עוד חלק מהנשמה 

והטוטאליות שלי זה כמו צינור כיבוי אש לאדם צמא 

הוא רק רצה לשתות ואני פתחתי זרנוק וככה חנקתי אותו 

חשבתי על זה פתאום 

שיחה עם אדם זר לפני שנים 

וזה עוד מהדהד בי 

לא הרבה השתנה 

כן שמתי גבולות לאהבה שלי 

אבל רק לזמן מוגבל 

בשלב מסויים אני פותחת את הצינור 

ומי שטובע לא מתאים לי 

לא יודעת אם זה נכון או לא 

בקרוב אלמד יותר 

נזכרתי בו פתאום 

רק כדי להזכיר לעצמי 

שיש עוד אנשים שיכולים להיכנס לעומק 

ולא רק לחורים. 

מישהו פעם אמר לי 

שלוקח לאישה חצי שנה להתגבר על פרידה 

שישה חודשים והיא כמו חדשה 

חצי שנה והיא יכולה שוב לאהוב 

אז לא 

אין לי זמן מדויק ללב שבור 

כי עכשיו אני יודעת שהוא טעה 

חצי שנה הוא אמר 

לקח לי הרבה יותר מזה להתגבר עליו 

לקח לי פחות מזה להתגבר על מי שהיה לפניו 

לקח לי חודש להתגבר על נקקסיסיט שאהבתי 

חצי שנה 

שישה חודשים 

26.14 שבועות

183 ימים

אני לא באמת סופרת 

כי הכל התבלבל לי שם 

עברו 10 חודשים שבתוכם התחילה ספירה חדשה 

ועכשיו זה רק חודשיים 

ואולי עוד 4 חודשים זה כבר לא יכאב 

ואולי זה תמיד ישאר רק חלש יותר 

בנתיים אני מחכה שתעבור חצי שנה 

ואולי אתאהב שוב לפני 

ואולי בכלל לא 

חצי שנה 

ואני אהיה כמו חדשה 

או שאחזור להיות אני הישנה 

עוד חומה עוד קוצים 

מה הסיכוי שמישהו יצליח לפרוץ את הכספת הזאת? 

בקיצור הלך עליי 😉 

חצי שנה זה לא הרבה 

מצד שני אני זקנה וכל יום חשוב 

חחחחח 

באלי לאהוב שוב להתמכר שוב להתמסר שוב 

והכי הכי באלי להזדיין שוב 

לא הייתי עוברת בחיים 

או חוששת על מי שהיה מחליף אותי 

אם קירות יכלו לדבר

איזה סיפורים מדהימים

הם היו מספרים

סשנים מטורפים

רגעי תעופה ורגעי שבר

רגעי התמסרות והשפלה 

הרצפות שספגו

פה סוגי נוזלים רבים ומשונים 

אם רק יכלו לדבר..... 

אני עוברת דירה 

זה הבית הראשון שעברתי לבד 

לבד עם הילדים שלי כמובן 

ועדיין זה הרגיש לי לבד 

כשהחלטתי לסיים את הנישואים 

הייתי מובטלת 

מיד חיפשתי עבודה 

ועוד לפני שקיבלתי משכורת ראשונה 

מצאתי בית לי ולילדים 

עכשיו אני עוזבת 

ומשאירה פה מלא זכרונות 

אני מחייכת מרוצה ומתרגשת 

ולא אשקר גם קצת מפחדת 

אני עוברת לבית גדול יותר 

זאת קפיצה רצינית מבחינתי 

אני מסתכלת סביב 

ונזכרת בכל מה שעברתי פה 

חיוך צחוק ובכי מתערבבים 

אם קירות יכלו לדבר 

הם היו מספרים 

אולי דברים שגם אני בכלל שכחתי 

את הסיפור שלי 😊

הכרתי גבר שבור 

פצוע ומצולק 

השריטות הטריות עוד דיממו 

הפצעים פתוחים 

ערך עצמי של סמרטוט 

וביטחון של תינוק בשלבי זחילה 

הכרתי גבר שבור 

ומתחת לכל הרסיסים 

ידעתי שהוא עוד שם

הגבר שהיה פעם 

ידעתי שזה יהיה קשה 

לנקות את הדם לחטא את הפצעים 

להראות לו כמה הוא מדהים 

לגרום לו שוב להאמין ולסמוך 

קודם לעצמו 

אחרי זה גם לי. 

הכרתי גבר שבור 

שניפץ לי את הלב 

ככל שהוא היה חזק יותר 

אני נשברתי מכאב 

מצאתי אותו ואיבדתי אותי

ככה הגיעה ההחלטה 

רגע לפני שאני הופכת לאבק 

לשחרר אותו להיות חזק 

אני גאה בו על הגבר שהוא 

חוזרת לטפל באישה שבי. 

ולא כואב לי שחיזקתי אותו 

כואב לי שנשברתי בעצמי. 

אני אלופה

כן, אלופה

בקשרים בלתי אפשריים 

מצטיינת הכיתה 

באהבות בלתי מושגות 

אני אלופה 

באהבה חד צדדית 

בלרצות את זה שלא רוצה אותי 

אני ממש טובה בזה 

אני אלופה 

בלב שבור ומדמם 

ועד שאני כבר ממש טובה במשהו 

אני צריכה להיגמל מזה 

מהכאב האובדן והאבל

שזה מביא איתו 

חרדת הנטישה שקופצת לבקר 

הצורך להיות קורבן על המזבח 

התמודדות עם דחייה 

כי זה בלתי נתפס 

מי לא ירצה אותי? 

אז אני מחפשת בדיוק את זה 

זה שלא רוצה אותי 

הוא יזכה להיות 

האהבה הגדולה הבאה 

שברון הלב המזדמן שלי 

ואוחחחח שאני יודעת לאהוב

אני אלופה בזה 

לתת את כל כולי בלי תמורה 

אפילו בלי פירור 

אני אלופה בזה 

עכשיו אני אלופה גם בגמילה 

גמילה מהסם הזמני שהתמכרתי אליו 

אני אלופה בזה 

קטן עליי 

אני כבר מכירה את השלבים 

יודעת מה מגיע ואיך להתמודד 

אני אלופה!!! 

😉

(נכתב בציניות וחיוך צדדי) 

בטח יש פה כמה שיזדהו עם זה 

הפרופיל הזה נחסם לקצת יותר מ 24 שעות 

ופתאום זה כאב לי 

כאב לי מאוד 

אז נכון 

כבר לא פעילה כמו פעם 

ו 90% מהכתובים שלי בכלל בארכיון 

אבל המחשבה שלא תהיה לי גישה אליהם 

שאני לא יכולה לחזור לקרוא 

או להיזכר ברגעים קטנים 

במה שחוויתי פה בשש שנים האחרונות 

זה כאב לי 

בתקופה שגם ככה הכל כואב לי 

חוץ ממה שהייתי רוצה שיכאב 

וכן הזכרון קיים תמיד 

אבל.... 

כתבתי פה לא מעט 

שפכתי והקאתי את נשמתי 

שמחתי, כאבתי, אהבתי 

ואני לא רוצה לאבד את זה 

מוזר 

איך בלוג קטן (ענק) 

יכול להכאיב לי ככ חזק. 

תנו לי את כל הכוחות, כולם 

כל הכוחות שבעולם 

ואבחר בכוח לאהוב 

כי זה מה שהופך אותי לקיימת