זאת רק אני מדברת עם עצמי על עצמי

בהתקף נוסטלגי עברתי על הגלריה שלי 

וברור שיש שם תמונות מסשן אחרי סשן 

וגלשתי לרגע לזכרונות 

תמונה שווה אלף מילים 

והמוח שלי הכפיל את זה 

מילים

רגשות 

ריחות 

טעמים 

ואז זה בא

ההבנה הזאת 

שאין סיכוי

פשוט אין מצב 

שאני אעמוד בזה עכשיו 

לא פיזית ולא מנטלית 

(גם כי אני כבר זקנה 😉) 

מרגישה ניתוק מאוד גדול 

ממה שגרם לי עונג ושמחה פעם 

ואז שאלתי את עצמי אם הצורך עוד קיים 

אני חושבת שהוא קיים שם בפנים עמוק 

ואולי כי לא מצאתי מישהו מתאים

אז למדתי להשתיק אותו 

לחיות בלעדיו 

כמו דברים אחרים שלא מסופקים עכשיו 

ואם זאת..... 

במחשבה על העבר הבדסמי שלי 

אין סיכוי בעולם

שאני אעמוד בזה שוב 😜🤣