לפני 3 שנים. יום שני, 8 במאי 2023 בשעה 11:54
כמה שבועות עברו והמוח מוצף בזיכרונות, רגעים קסומים של תשוקות בלתי פוסקות, מבטים מלאי חייתיות, בין הטורף לנטרפת, העור הרך שלה שעבורי היה כמו מעדן אלים, והמקומות שבהם לא רציתי לשחרר ממנה אחיזה שבהם נשארו סימני שיניי וידיי הלוחצות. רגעים שבהם המילים לא נשמעו ונאמרו כל כך הרבה מעבר למילים, שתיקות ארוכות וגניחות על גבי אנחות. ואלו זיכרונות שלנצח ישארו.
ורק עכשיו הגעגוע זה מה שמאתגר, הצורך שלא מתמלא, התשוקה שבוערת אבל מחפשת אותה שוב.
הלבד הזה
והיא במילה אחת הייתה מעלימה את הכל
במילה אחת.