החיים - כרוניקה של מוות ידוע מראש.

הכל מוכל באדם,בכל אדם.
מינוני מרכיבי ה'הכל' הם אשר יוצרים את אופיו של האדם,השוני בינו לבין הסובבים אותו.
השליטה האולטימטיבית היא היכולת הפנימית להכיר את עצמך,להכתיר את עצמך ולקבוע איך יראה אותו 'עצמך'.
שליטה כזו אינה קיימת במציאות,לא באדם.
שליטה שכזו דורשת הדרה אבסולוטית,טוטאלית של הרגש,לא באופן חד פעמי אלא במקביל להוויה עצמה.
גם השולטים הנצחיים שבינינו,אלו 'שנולדו לכך' (כהגדרתם) מוצאים עצמם נשלטים לא פעם,אם לא על ידי אדם אחר אזי על ידי כח אחר.
החיים מפתיעים - התרחשות,רגעית,כזו או אחרת יכולה לגרום לנו לטלטלה רגשית מבעיתה בעצמתה.דוגמאות לא חסרות.

הפסיפס הכאוטי הזה - החיים - הוא מורכב למדי.ניתן היה לחשוב כי בעולם שכזה אין מקום להגדרות חד משמעיות צבועות בשחור או לבן,או לענייננו,שולט ונשלט,אך דווקא מעצם היות ההוויה כה מורכבת,גם ביחס לאדם שהוא מורכב בפני עצמו,היא זו שמאלצת אותנו להגדיר.הכל - ולהוכיח עד כמה האדם הוא מוגבל,מצומצם וחסר הבנה אל מול הסובב אותו.

הגדרות טוטאליות הינן בריחה מהמציאות,אמנם לא מהמציאות כפי שאנו מבינים אותה,אלא מהמציאות כפי שהיא - לא באמת מוגדרת,מסודרת,אחידה.
במציאות האנושית הגדרנו זמן,מידות,כוחות,אידיאלים - יצרנו מציאות וגם חלום.
המציאות האמיתית היא מעל ההגדרות המלאכותיות,חזקה מהן,לועגת להן ולעתים מנפצת אותן - אז זה כואב,מאד כואב.

השליטה הינה בראש ובראשונה כנות עצמית,חשיפת חולשות פנימיות,ההכרה בהן,חקירתן ו........השליטה בהן.אין שליטה באחר ללא השליטה העצמית.

השליטה הינה יחס בין אדם אחד למשנהו,היא אינה אבסולוטית.
לא מן הנמנע שהשולטים של היום יהיו הנשלטים של המחר,היחס טבעו להשתנות.
זהו הפסיפס הכאוטי של האנושות.

שליטה נעימה.