החיים - כרוניקה של מוות ידוע מראש.

גשם מלטף את ארון הקבורה
ארבעה הם נושאי הארון
צועדים בדממה משפילים עיניהם
שולחים מבטם אל האדמה

גלימת האחד כשלג לבנה
השני בשחור מסמל אפלה
הנושא השלישי כלוא באדום
הרביעי באפור כפני הענן

כך צעדו הטוב והרוע
נתמכים מאחור באמת ובשקר
הבוץ מטנף שולי גלימתם
המוות צועד בראש טורם

למרגלות המצבה עמדו מלכת
מפענחים אותיות של כתובת עתיקה
כאן יקבר המוסר קבעה הכתובת
בטרם עת יומת המוסר
ירצח על ידי יצר האדם

הארון מורד בכבוד אל הקבר
סמוך לקברם הערוך של הארבעה
זמנכם עוד יגיע בישר המוות אזנם
והם מביטים במצבות הנושאות את שמם

הלבדך תמות ידידנו המוות
ומי יפקודך בעת קבורתך
הסירו מלבכם דאגה השיב המוות
המוות יומת והוא חסר מצבה
לא אזכה לכבוד הטמון בקבורה

בתפילה חרישית ספדו למוסר
קורעים באבל צווארון גלימתם
הטוב והרוע ביכו את מות האב
האמת והשקר ספדו למורם

המוות בבדידות נעטף
נזכר בימי נעוריו של המוסר
בטרם נולדו הטוב והרע
עת צמחו זרעי האמת והשקר
עוד בטרם נמסר כוחם לאדם