טיימינג

מורידה סרט. אהבה קולומביאנית.
בכלל לא אוהבת סרטים ישראלים, אבל,

מנסים להתנתק. והגאון בתוכנו החליט שהדרך זה פעילות לוגית הפוכה ממה שאמורים.
כי, איך איינשטיין אמר?
"The definition of insanity is doing the same thing over and over again and expecting different results"

אז נכון ממש רציתי בן זוג ולא לבלות חורף לבד, ואופס מצאתי, פתרנו בעיה. ואז מגלים, שאנחנו עדיין בשלב שרוצים להזרק לתוך העבודה לשכוח מהעולם ולישון בשאר הזמן שאין גם כך בין כל האלף סידורים שלא נגמרים. נכון הכול תירוצים, אך יש דבר כזה תקופות עמוסות בכדי להיות בקשר רציף.

כרגע, כן. אפילו פעם לשבוע קשה לי. פשוט מותשת.

רוצה הפסקה לפני שהתחיל. ולא ממנו, הוא אדיר.

פשוט קצת מהחיים.

העסק חסר חיים שאתה לא בסביבה.

היום אשן טוב, מותשת. לא ישנתי מספיק אתמול.

חלמתי שיש לי סרטן. מי חולם על דברים כאלה.

רגילה מעוות, אבל בחייאט. יש דרכים יותר יפות להרוג אותי, לא?

צוחקת כמובן. ממש עייפה

המתנה על הקו עם רובוט חצי יום.

כבר שבוע מנסה להשיג מקום שלא חוזר אף פעם.

לא צוחקת, צריכה נשלט סידורים אמין.

למטרה זאת בלבד, לא מקבל כלום ממני מעבר.

למי שמתאים, הצעות בפרטי.

נפגשתי בדרך הביתה עם עמית לעבודה שמסתבר היה בupgrade במחלקה שעובדים עד מאוחר, וויתר כיוון ולא התאים לו יותר שעות.

בתמורה לנגיד 400-600% יותר משכורת תמורת מה, עוד כמה שעות כל יום לאחר העבודה?

עשיתי זאת גם בלי רווח כזה.

לטובים כמובן, אבל להיות טוב זה גם עניין של בחירה.

רציתי לנער אותו לשניה, לא ילד. לא חסר ילדים בחברה אך הוא מזמן לא ילד.

ולא מבין שתמורת 5-10 שנים של עבודה כמו שצריך, אתה קונה את הבית חלומות וחצר לכלבים או מה שזה לא יהיה שאתה רוצה, ואז עובד בישביל הכיף. בישביל האתגר, בישביל ההכרה והערכה.

ותאמינו לי, הרבה יותר כיף לעבוד כך מאשר למען כסף.

כיוון וראש מודאג, פחות יצירתי.

ראש חד נקי מדאגות, יודעים כמה רחוק ניתן להגיע? אתם לא יודעים. 

אך שמתי לב למשהו, הפרסונה שתפסתי לעצמי במכירה הוא דמות עתידית שלי לאחר שסיימתי בלגן בחיים. אפילו בגיל מתאים, 10-20 שנה מעכשיו.

עוד סיבה מדוע נהנת יותר בעבודה מאשר בחיים האיישיים.

השג לא משהו בהתחשב בכל.

באמת שאין לה הקשר למראה גופני. מישהו יכול לא להיות הטעם שלנו כלל, אך ככל שמכירים ואוהבים יותר הם פשוט נהיים יותר יפים בעינינו.

אך צריך להתרכז בעבודה.

ולחיים הפרטים, אז כנראה אולי יש חבר לחורף. חוזרת לאחד האקסים. לא הנוכחי או מיתולוגי, מישהו מהעבר, אך מישהו טוב.

אחלו לי בהצלחה ושבעבודה אצליח להתמקד בדברים שלא קשורים למערכת הורמונלית לא מאוזנת. וגם הצלחה בקשר, מי יודע. אולי הפעם? כבר כך לא מאמינה שפוחדת להאמין, רק לא להתאכזב שוב.

לא קל, הכל. אך מה האלטרנטיבה?

ולפחות מעניין, ללא ספק מעניין.

אז בערב ביקשתי מעמית בעבודה, שפה מיוחדת עברית. לא עמית שם חח עמית לעבודה, תתעלמו ממני.

שיומר למנהלת דבר ראשון בבוקר שלא מגיעה. איכשהו הצלחתי להתקרר חזק, יופי לי. קמתי בהרגשה שעברתי סשן אתמול, כל הגוף כואב, כל תזוזה.

ואז מגלה שעד שעד הצהריים עדיין לא ידעו איפו אני.

Fantastic.

יקום, היכן דרכתי אליך לאחרונה? תומר לי שאתקן.

ימי סידורים בעייתיים במוסדות כיוון ובימים שונים דברים שונים עובדים אז לא ניתן אף פעם הכול ביום אחד. לקחתי חופש מחלה נוסף לצערי עכב קול שהלך, נקטע לי כמה פעמים במהלך שיחה אתמול, והיום עם הייתי עובדת היה הולך לי הקול לגמרי.

אז יום סידורים במקום, וסיימתי הכול מלבד דבר אחד :)

הייתי בטוחה שיקח יותר זמן, אך עבר חלק הכול.

מחכה בציפייה לתחילת שבוע חדש. מנהל חדש, לידים שאפשר לסגור יותר טוב ושנה טובה בפתח.

יום ראשון נתחיל לעבוד כמו שצריך, נגמרו החגים, נגמרו התירוצים. גם להם, גם לנו.

עוזר לגור במקום מרכזי, ממש הכול מול הבית במרחק הליכה. כיף לי פה.

חושבת שמה שאני הכי אוהבת בו, מלבד זה שדומה לי באינטנסיביות, תשומת לב לסביבה גם מבלי להסתכל ויכולת הבחנה מעולה,

הוא יעיל ממוקד ובתוך העסק עד הפרט האחרון.
תמיד שמוצאת בעיה מגלה שהוא כבר עובד על פתרון.
ועכשיו לכל אלה שאמרו לי שלא נורא, סתם עבודה ולהחליף עכב מנהלת גרוע,
לא שורפים עץ תפוחים שלם על כמה תפוחים רקובים.
חברה מעולה וטוב לי פה ויהיה טוב.