נפגשתי בדרך הביתה עם עמית לעבודה שמסתבר היה בupgrade במחלקה שעובדים עד מאוחר, וויתר כיוון ולא התאים לו יותר שעות.
בתמורה לנגיד 400-600% יותר משכורת תמורת מה, עוד כמה שעות כל יום לאחר העבודה?
עשיתי זאת גם בלי רווח כזה.
לטובים כמובן, אבל להיות טוב זה גם עניין של בחירה.
רציתי לנער אותו לשניה, לא ילד. לא חסר ילדים בחברה אך הוא מזמן לא ילד.
ולא מבין שתמורת 5-10 שנים של עבודה כמו שצריך, אתה קונה את הבית חלומות וחצר לכלבים או מה שזה לא יהיה שאתה רוצה, ואז עובד בישביל הכיף. בישביל האתגר, בישביל ההכרה והערכה.
ותאמינו לי, הרבה יותר כיף לעבוד כך מאשר למען כסף.
כיוון וראש מודאג, פחות יצירתי.
ראש חד נקי מדאגות, יודעים כמה רחוק ניתן להגיע? אתם לא יודעים.
אך שמתי לב למשהו, הפרסונה שתפסתי לעצמי במכירה הוא דמות עתידית שלי לאחר שסיימתי בלגן בחיים. אפילו בגיל מתאים, 10-20 שנה מעכשיו.
עוד סיבה מדוע נהנת יותר בעבודה מאשר בחיים האיישיים.
השג לא משהו בהתחשב בכל.