טיימינג

לאחר הרגל של שנים של יום יום פה, בזכות כלובי לטוב או לרע הכול נמחק והתחלנו מחדש. אך איבדתי עניין. להיות בצ'אט מבלי שיכירו משעמם או מעצבן עכב שאלות בנאליות מאנשים שמכירים והיה אפשר למנוע שאלות עם רק הייתי חוזרת לפרופיל קודם.

אך גם לא בא לי להחשף יותר או לזמן הקרוב רחוק.

התחילו איתי לאחרונה כמה גורמים שונים, (לא מפה, חיים אמיתיים) כולם מתאימים בצורה כזו או אחרת אך, פשוט לא בא לי. מן תחושה מוזרה של חוסר צורך בכלום מלבד קיום.

על אף אחד, על כלום האמת.

חורף שקט, רגוע.

ושאהבה תשרף בגיהנום.

לא תמיד החרה הזה טוב, רק צרות מביא.

ולא רוצה לשמוע. הייתי מתווכחת עם אנשים בעצמי בעד אהבה.

דיי. הכול זין.

הדרך היחידה לחופש היא לגמרי לבד.

תמותו.

*צוחקת כמובן. נכתב בהומור ציני שחור.

כמו החיים שלי חח