חזרתי לפני שבועיים לאקס מלפני 6-7 שנים שרק מאיים לזיין אותי אבל לא מגיעים לכך.
אתמול שוב, במיטה. ערומים. חצי ערומים, לא הסכים להוריד תחתון. הוא, אני רציתי להוריד. לא נתן.
וכן, שכבנו לפני 6-7 שנים אז לא אמורים לחכות עד שמכירים, מכירים.
אבל לא הולך לנו. מתנגשים.
שנינו אחרי פרידה של בן זוג שהינו אמורים להזדקן ולמות איתו, לא קשר סתם. ושנינו פצועים.
אז נכון טוב לחכות ולבנות ציפיות ולא בונה שפעמים ראשונות יהיה טוב, זה יהיה תרגול נטו, באמת שעבר יותר מדי זמן.
אך לשכב מעלי, להתחנן שרק יכניס, ומאיים שלא יכול רק, שעם נכנס מפרק אותי.
מאיים ככה, ושולח אותי לישון -_- חח
אבל לנקודה שהתפספסה, בניית ציפיות מייצרת גם חרדה מסויימת, ככל שמחכים יותר נבנה יותר ואז לא ניתן אף פעם להגיע לתמונה שדימיינת.
נעזוב ששנינו זוכרים כמה טוב היה לנו במיטה כאשר הינו יחד, אז בכלל פעמים ראשונות עלולה להיות אכזבה לשנינו.
עכב כך שזיכרון עבר תמיד ישמר טוב יותר מהמציאות. תת מודעי הרי.
רוצה את זה פשוט הפעם. בלי ציפיות, בלי חרדה, הכי פשוט שיש. פשוט תכנס ותשאר שם קצת. אפשר?