מסתבר הבוסית שלי כמוני, סיפור דומה. אין משפחה, העבודה משפחה.
עכשיו זה מסביר מדוע דומות באיך שאנחנו בהקשר עבודה. עצוב לי שלא כולם מעריכים
מחר יש לה יום הולדת ורק לי ולמישהי שגם שם לא הרבה זמן, היה באמת אכפת להשקיע.
ודווקא מי שהייתה איתה הכי הרבה זמן סירבה להשקיע סכום מעבר לכך וכך עכב בעיות כספיות.
שזה בולשיט, אין מצב שהיא במצב כספי חמור ממני, ועם הייתם מבינים כמה הבוסית מבזבזת ומשקיעה בכולנו, הייתם מבינים כמה שזה אבסורד שפעם בשנה מישהו בכלל יחשב סכום שחושבים על מתנה. אך שיהיה.
לפחות יש עוד מישהי דומה לנו, אז אנחנו שלישיית המוסקטרים המנצחת.
ולגבי הרביעית, היא באמת בא לשם רק לעבוד, לא דקה מעבר. וחבל, זה באמת משפחה.
כנראה לה לא חסר.
בכל אופן, נחמד לגלות שיש אנשים נורמליים בעולם. ואנחנו הכי שרוטים שיש, אבל בקטע טוב.
הלוואי כולם היו כמו שלושתנו, העולם היה מקום טוב יותר.