סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פריחת הדובדבן

כשהלילה יורד הכל נראה שונה
לפני 5 שנים. 5 בפברואר 2019 בשעה 17:25

"זונה".

אמר כקורא את מחשבותיי.

"את זונה שאוהבת זין. גדול. עבה, בכל חור שלך".

"זונה שלא מפסיקה להזדיין כל הלילה. גברים, נשים צעצועים- הכל הולך".

"רק רוצה עוד".

"אין לך גבולות".

"זונה שאני צריך להביא לה צעצועים אנושיים שיספקו אותה- צעצועים לצעצוע שלי".

העמיד אותי מול המראה, השיל מעליי את השמלה במהירות".

"את רואה" אמר – "את אפילו לא לובשת תחתונים, רק אתמול הזדיינת עם שלושה אנשים, וכבר את מחכה לעוד".

"את יודעת למה כולם רוצים לזיין את הצעצוע שלי? תסתכלי עלייך". מרימה ראש נבוכה וליבי דופק במהרה.

"תיראי את השדיים שלך, מושלמים, יפים, רכים, עומדים, פטמות ורודות קטנות". צובט ומוחץ להבהרה יתרה- למי השדיים האלה שייכים...

"תסתכלי על הכוס שלך. שבי פה. תפסקי את הרגליים. את רואה?" השדים הרעים מופיעים לי עכשיו, מטיילים בכל גופי הופכים את הבטן, הדופק מאיץ שוב...

"הכוס הורוד שלך, שנפוח מזיונים, רטוב תמיד, פתוח, משומש, טעים" והוא מאחורי. ואני מול המראה. מישירה מבט למציאות. לבבואתי, לכל מילה שלו שחוצבת בנשמתי את שייכותי אליו. רואה את עצמי עירומה ומפושקת ומשפילה מבט, אך הוא לא מוותר ומרים את סנטרי מעלה.

"את פשוט לא מבינה איזה צעצוע יפה את..." והוא מתמקם בין רגלי לכמה שניות ומלקק אותי לשם ההרטבה.

עכשיו לדוגי.

ואני מבצעת. כמה דקות של ספנקים, חדירה מהירה, שוב, שוב, וההפך...

"אפשר להגיד לך משהו כנה"? אני שואלת אותו בחשש... "בטח" הוא עונה. אבל אני באמת שמפחדת. אני יודעת מה קפץ לי בראש, ולא יודעת איך זה יתקבל על ידו...הוא מתעצבן שאני משתהה, ומושך בשיערי, עודנו בדוגי, "תגידי את זה כבר!"

ובאמת שקשה לי לומר. אבל הבטחתי לעצמי לא לפספס הזדמנויות בחיים, אז על החיים ועל המוות.

"הסשן שלך משעמם אותי"

1

2

3

"מה אמרת"

"ככה אתה רוצה שהסשן שלך ייזכר? ספנקים וחדירה"? זאת תעודת הזהות שלך כשולט. זה משעמם לי".

O

M

G

ואיך שזה פעל, הפעיל אותו כמו קסם. דווקא אז- ממש התחשק לו להראות לי מה זה. מי הוא. מה הוא. לקחתי את הסיכון, למרות שכבר מזמן לא עשינו סשן כאב. גם הוא יודע. אני סומכת עליו.

הוא טס.טס.טס לחדר הארונות בעצבים והתחיל להעיף פרופס באוויר. וחזר.

קשר את רגליי עם חגורה צמודות לבטן.

כיסה את עיניי.

"אני אראה לך עכשיו מה זה"

"חצופה. זונה חצופה. את רק חור!!!"

ראיתי אז מה זה אומר- להיות חור.

כשאני קשורה, ומזויינת חזק, הוא העמיד אותי על ברכיי, והתחיל להצליף. שוט סוסים, ידיים, "לא ממש כואב לי" אמרתי לו. ושוב- טס לחדר הארונות בעצבים. "אני אראה לך מה זה" ממלמל ואני צוחקת בלי קול... מרוצה.

הפלוגר שלנו בידו. זה שהכחיל את ישבני בימי השיא הבדסמים שלנו. זה שעם הידית שלו אוננתי אחרי הדאנג'ן בדרך הביתה באוטו.

מתחיל. לא מרוצה. מתיר את החגורה ומעמיד אותי עם פניי מול המראה ומושך את ישבני לאחור. כואב לי. אני חלודה, אבל לא נשברת. אני ביקשתי, חייבת לעמוד בזה, עד שהצלפה אחת ממש ממש הכאיבה לי... והוא מחבק אותי לרגעים ספורי ומעביר אותי למיטה. שוב דוגי. עכשיו את סופרת עד עשר. ואני מקבלת את עשר ההצלפות האחרונות בחוזק עולה. ונחדרת. נגמר הסשן שלו, אבל אני רוצה גם להגיד לו משהו.

"אתה כזה חרמן. רק אתמול זיינת שתי נשים ביחד, גמרת ארבע פעמים, ואתה רק חושב על החור שלי כל הזמן. רק מחפש לאן לדחוף את הזין שלך שעומד כל הזמן... כזה חרמן..."

אבל הוא כבר לא באמצע סשן, הוא נהנה מהדברים שלי...

"אני זוכר שאתמול כל פעם שהסתכלתי עלייך ועל יוסי הייתם ב-69" וואלה לא זכרתי את זה האמת...

"אני רוצה גם" וזה היה אחד המשובחים, וכשעוד שניה גמרתי מזה עליתי עליו לרכיבה ארוכה , מול המראה, והתפוצצתי, רסיסי העונג מתפזרים בגופי המצומרר, אנחות הנאה יוצאות מפי כמנגינה.

נו, זונה.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י