א ו ר פ ר א

באחור מתוקתק של
שעה הגיעה להקת הרוק
לבמה.
אף לא מילת התנצלות.
מוסיקה ושירה מדהימים.
(חרשות זמנית גם..)
24:00 הוא תופס אותי
מסב את פני וסנטרי.
שפתי נבלעות בשלו.
תאווה של שנה שלימה.
נסחפת בצלילים.
נעטפים.
בוקר של
שנה אחרת.
מתריסה.
מתנגדת.
מתאבקים.
שורטת.
פוצעת.
ניצוץ.
הצחוק או האכזריות.
עם הגב לארון.
עמדי בפיסוק.
ידיים למעלה.
שריקת כאב נמהלת.
הרעד.
שוב. ושוב.
מה? הוא מחייך.
מבט מצועף.
חודר את כוח
הטרוף
של התשוקה הזו.
עוד. בבקשה.


שנת שפע עונג ואהבה לכולם 😄

חשבתי אם.
לכתוב
ו/או מה.
חיסורים כבר יש.
הצדקה. אין.
אז בינתיים.
רק להזכיר לנו איך
בליל אמש.
בין טיפות גשם ראשונות.
הגענו
חמושים בשחור.
הקריאייטור שלי
ואני למסיבה של הדיווה.

היתה מסיבה מופלאה.
(טוב..נו..:)
מוסיקת ריקודים טובה.
צפיפות מחשמלת.
צבעוניות.
סשנים מעוררי השראה:) !
ואווירה ראויה.
פגשנו והכרנו עוד
חברים וחברות.
ומעבר להכל היתה
תחושה נהדרת של חיבוק.

כדי לחוש אותך.
אני מקשיבה.
ואז אתה אומר.
מה שלא אמרו מעולם.
מלטפת שערך.
לאט.
את פניך.
נשקי אתה אומר.
ואני.
כל כך
כל כך אוהבת!

אתה
אומר ש.
אתה
מתמסר
אלי
גם.
אני
אוהבת.
בדיוק.
כך.

גם כשאני
מרחיקה את
המילים.
אתה עדיין
הכי קרוב אלי.

גם התפרעתם
וגם לא שילמתי?

אההה ולא זברה! 😄

נראה ש.
אני לבנה.
ותיכף יהיו
גם פסים.

אתה
אומר לי.
הניחי ראשך
על ברכי.
גם כשאתה
מלטף
אתה קשוב
לכמיהתי.
מנענע את
קצוות תאוותי.
עוד.
אני מבקשת.
את
כוח אהבתך.

אז
סיימתי לקרוא את "הבושם".
צפיתי בשני סרטי ג'יימס בונד.
דאגתי שפיצי לא ישבור את הראש
כשרכב על אופניו.
" לא. איאפשר לרכב בכביש
תראה כמה רכבים..."
ואז.
ללא נשימה כמעט.
רצנו ושמענו
את התקיעה. של השופר.