א ו ר פ ר א

ככה אצלנו.
בלבלה.
ארץ קדושה
בסודי סודות.
ועכשיו כבר
כמעט ברור.
ככה אצלנו.
פעם עצב
אח"כ מותר שמחה.

שיהיה בוקר נפלא מלא אור.
אח"כ נראה כבר..:)

ללקק את
אהבתך
מבין
אצבעותיך
נוטפות
ארכיאולוגיה
של כאב.
ותאווה קדומה.

בוקר קסם.
ואהבה.

חזרתי.
מטיול לגרמניה
בעקבות גורלות.
ועבודות והשרדות.
יומיומית. מזוויעה.
וגם מכוניות ופורש והנאצים.
ופצצות וטילים והרים.
ספור קצת אחר.
נבחר.
כמעט כמונו.
העם.
ואפילו אני.
בוחרת כשיכולה.
וכשיש לי זמן
לחשוב. בטוב.

אז...מי בבית?

במילים של קרבות חרבות ושקרים בנדנים
זין אמרתי לו שלא צריך אהבה רק
קצת אובססיה תערבב גם קצת טימטום
זה הכי כואב זולג מכתים וגם שם
במחשבה על מה מותר ומה
אסור ילד אל תיגע בנשמה זין
אמרתי לו בחיוך והלכתי לישון.

תתגעגעו אלי קצת...?

לפעמים
כשאני
עוצמת עיני
ונותנת לגלים
לשאת את
מלוא כובדי.
אני מגלה
טירות
מסתוריות
על איים חדשים.

שקט הוא
ליטוף גב ידך
על לחיי.
אומדן גלגול
צחוקך.
לשונך.
שקט הוא
סערת
הצבעים
בכחול ירכיי.

הולכת לערוך
משאל.
כדי לא לחטוף.
ואולי בכלל?
בכלל הגיע הזמן !

שאם אתה
תוהה איך
לעטוף אותי
הבוקר.
רק בלשונך.