א ו ר פ ר א

אם לא תגיד
אם לא תשיר
כל האהבה
שתביא לא תשנה
אלא אם
תשיר תשיר תשיר.

שיהיה יום מופלא ומתנגן. (מישהו רעב? :)))

מיד שקמתי
בדקתי שהזקן
עוד עלי
והמשקפיים העבים
ואפילו הבלורית המתנפנפת.
למקרה שיגידו
שנמצאה
סוף כל סוף
הזהות האמיתית שלי.

-הלילה אני לבד.
אפשר לקפוץ?
-בוודאי. על אחריותך.
-ברור.

שותים קצת יין.
אני נעשית קלילה.
מדמיינת את הגיחוך בקצה הפה שלו.
-תסשן אותי.
-תבקשי.
-תסשן אותי בבקשה.
-למה לי?
-אתה אוהב את זה.
-נכון אבל אני יכול להזמין כל אחת שבא לי.
-אוף איתך. אתה לא רוצה לכבוש אותי שוב?
-לכבוש אותך זו עבודה.
-מענגת?
-לא כל הזמן.
-טוב הוצאת לי את החשק.
-אההה עכשיו תתפשטי.

אדווה
שמעל לגלים.
לעולם רוגשת.
קוצפת.
עוטפת.
את הסחף
עד שיבתו אלי חוף.

לנוח.
לשתוק.
לעצום עיניים.
לחייך.
בלי לאמר דבר.

רררררררררר.

ושיהיה בוקר טוב :-)

אז אם קטפת
עבורי את הירח.
צריך עכשיו
להחזירו למקומו?

גוונים של אפור.
זה הקיץ
בחוץ
או החורף?
שנאתי?
או אהבתי?

על גופי
אתה מפזר
עלי כותרת
של שושנים
שקטפת
בדרך.
אתה לא רוצה
שארגיש
את הקוצים.
לו נפצעת
אתה לוחש.
הייתי מלקק
את הדם ובולע.

את יכולה
להניח את
ראשך.
גם אם
תלחלחי את
חולצתי.
כשנתפשט
במילא
כלום לא ישנה.